כלי חמדה ויקרא כה

ויקרא הוי כהן בכלל אהדרה ול"צ קרא דביום כלל ומיושב לנכון קושית הג' חת"ס ז"ל

ועפי"ז נלענ"ד לתרץ דברי רבינו הרא"ה ז"ל בספר החינוך שכתב במצוה קכ"ג בעולה ויורד. עני שהביא קרבן עשיר לא יצא יד"ח. ותמהו עליו שאשתמיט לי' משנה ערוכה פרק בתרא דנגעים שעני יוצא יד"ח בקרבן עשיר ויליף לה מזאת תורת ועיי' בחת"ס שם ובמנ"ח ומה שתירץ החת"ס ז"ל עפ"ד הנ"ל הנה למעיין בספר החינוך בפנים יראה שא"א להעמיס דבריו בדברי רבינו החינוך ז"ל. אמנם מה שנלענ"ד בזה דהנה באמת בהנך קרבנות דבפרשת ויקרא לא כתיב קרא לרבות רק דקשה על הרא"ה ז"ל שכתב בפשיטות דלא יצא יד"ח ויליף ממחו"כ דמצורע דיוצא יד"ח. אמנם ע"ז י"ל כיון דהכא איכא דלי דלות ג"כ והיינו מי שא"י להביא שתי תורים יביא מנחת סולת והנה נראה מסברא דמי שא"י להביא בדלות ודינו דמביא בדלי דלות זה אין ללמוד ממצורע דיכול להביא בדלות כיון דבאמת מליקה הוי נבילה רק דהתורה התירה משום דמצותו בכך א"כ זה שדינו באמת לאתויי מנחה א"י להתנדב מרצונו הטוב להביא שתי תורים כיון דאם אינו עליו חובה אסור משום נבילה וכיו"ב מבואר בנזיר (דף כ"ח) דטעמא דריו"ח דהלכה הוא בנזיר דאל"כ הוי נבילה ואם כי יש לחלק קצת כמובן מ"מ זה דוקא דא"א ללמוד זה מזאת תורת האמור במצורע כיון דיש לחלק כנ"ל וכיון דליכא לימוד א"כ ממילא מי שמחויב בדלי דלות לא יוכל להביא בדלות וא"כ שוב אמרינן דה"ה מי שנתחייב בדלות א"י להביא קרבן עשיר ולא ילפינן ממצורע כיון דיש לומר מסברא דהוקשו להדדי דלות ודלי דלות וז"נ לענ"ד

איברא דבעיקר הדבר שכתבנו דמי שמחויב בדלי דלות א"י להביא בדלות יש לעיין בי' לפמ"ש האוה"ח ז"ל דיש הבדל בין דלות לדלי דלות דבדלות ממעטינן בתו"כ דאפי' אם יש לו שה מ"מ אם הוא עני ואין לו צרכיו א"ח להביא אלא שתי תורים אמנם בדלי דלות דכתיב בתוה"ק ואם לא תשיג ידו לשתי תורים נראה דאם יש לו שתי תורים אע"פ שצריך למזונו מ"מ חייב להביאם וא"כ נסתרו דברינו לגמרי דהרי לפי"ז אפי' מי שהוא בדלי דלות אי יש לו שתי תורים חייב להביאם ולא משכח"ל דין דדלי דלות אלא אם א"א לו להשיג שתי תורים בשום אופן דזה תלי' רק אם תשיג ידו או לא וא"כ ל"ש לומר דמקשינן דלות לדלי דלות דאם נקישם להדדי בודאי יהי' יוצא יד"ח אם יביא קרבן עשיר והדר"ל קושית הפוסקים על הרא"ה ז"ל. אך באמת דברי האוה"ח ז"ל צ"ע דהרי מבואר בתו"כ פרק טו"ב פרשה י' דהמקדיש תורים ובני יונה מביא עשירית האיפה כיצד הפריש כשבה או שעירה. העני יביא עוף. "העני" יביא עשירית האיפה. מבואר מזה אע"ג דהמעות שהקדיש מונח לשתי תורים מ"מ עתה שהעני ואין לו לאכול מותר ליקח מהמעות לצרכו ויביא רק עשירית האיפה. ועיי' היטב במשנה דכריתות (דף כ"ז) ופירוש רש"י ז"ל שם ובר"מ ז"ל פ"י מהל' שגגות ותמצא מבואר דבדלי דלות היינו אפי' ביש לו המעות לשתי תורים מ"מ אינו חייב אלא מנחה וא"כ דברינו נכונים. ועיין בשטמ"ק שנדמ"ח בש"ס ווילנא שם אות כ"ד מ"ש על רש"י ז"ל דס"ל דהשאר חולין וכתב הוא ז"ל דמותר נראה דהוי נדבה ועיי"ש מ"ש לפרש דעת רש"י ז"ל וקשה א"כ מ"ט דכתב דיותר נראה דמותר הוי נדבה אם לא שנימא דס"ל כהרא"ה ז"ל דעני שהביא קרבן עשיר לא יצא. ודו"ק היטב כי קצרנו וסמכנו על המעיין

ח) (ה'-ט"ו) נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה'. וברש"י ז"ל שנהנה מן ההקדש. והיכן הוזהר נאמר כאן חטא ונאמר להלן חטא בתרומה וכו' אי מה להלן לא הזהיר