כלי חמדה ויקרא רנו

עשה כן ולא חמר כלל ציווי לדורות ועיקר נראה כתי' הב' שבריטב"א וכן תי' התוס' דהי' הלל"מ מסיני שיתחייבו בפריעה מיום שיבואו לארץ ואילך ובאמת דעת הר"מ ז"ל נראה דאברהם אבינו נצטוה מיד בפריעה וכ"נ מירושלמי בכמה דוכתין דנצטוו על הפריעה מיד קודם מתן תורה וכ"כ בזה במק"א ואכ"מ. ודעת הריטב"א ז"ל בתי' הא' י"ל דס"ל דמוכרח דאין זה חידוש דא"ל דהוא חידוש והי' רק לשעה ז"א כיון דא"נ דמצות מילה אינה אלא חיתוך גרידא הרי פריעה זו שנצטוו עלי' לשעה הוי בכלל לעבור על דברי תורה דהוי חבלה רק שנימא שנאמן שהשי"ת צוהו על כך לשעה ע"ז י"ל דהריטב"א ז"ל סובר כדעת רש"י ז"ל דהא דנביא נאמן לשעה לעבור עד"ת היינו רק כשהוא למגדר מילתא ג"כ אבל בלא זה גם לשעה אינו נאמן לעבור על דברי תורה וא"כ ע"כ צ"ל דאין זה בגדר חידוש. וגדולה מזו דעת הספורני בפ' שופטים שם דאפי' לשעה אינו נאמן בלי מופת כשהוא לעבור עד"ת אמנם מצות הנביא שאמר לרעהו הכני נא הי' לנביא כמותו שידע כי דבר ד' הוא ולפיכך נענש כאשר מאן א"כ בודאי אא"ל דמצות פריעה של יהושע היתה לשעה ועי' מ"ש בענין זה בסו"פ תצא במצ"ע דמחיית עמלק

והנה בירושלמי מגילה פ"א הל"ה איתא ר"י בשם ר"ש בר"י מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרת וכו' מקבלין אתם עליכם שני ימים אלו בכל שנה וכו' ר"ש בר נחמן בשם ר' יונתן שמונים וחמשה זקנים וכו' והיו מצטערין על הדבר הזה אמרו כתוב אלה המצות אשר צוה ד' את משה וגו' כך אמר לנו משה אין נביא עתיד לחדש לכם דבר מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר לא זזו משם עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם וכו' בספר אלו הכתובים ומאמר אסתר קים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר עכ"ל הירושלמי. והנה לכאורה צ"ע על הירושלמי דהקשה לו רק משום שאין הנביא עתיד לחדש דבר ולא הקשה להם מקרא דהלא כתבתי לך שלשים כמבואר בגמ' דילן במגילה (דף ז' ע"א). ונראה דבגמ' דילן מבואר דהשאלה הי' רק על הכתיבה והקריאה לדורות לזאת הקשה להם מקרא הנ"ל אמנם הירושלמי קאי אדלעיל מיני' ששאלו לקבוע להם ב' ימים אלו למשתה ושמחה א"כ שפיר מוכרח הירושלמי להקשות רק מצד אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה דקובעין ימי שמחה חדשים בכל שנה וזה הוי בכלל חידוש שאין הנביא רשאי לחדש דבר לדורות ונראה דמשום זה מביא הירושלמי בסו"ד את הקרא דמאמר אסתר קים ימי הפורים האלה ונכתב בספר היינו להורות לנו דהוכיחו דבספר זה שכ' בתוה"ק מרמז על בס' שכתוב במגילה ונרמז בזה דכל המגילה כמות שהיא כתיבה לקבוע ימי משתה ושמחה ולקרות המגילה הכל נצטוה משה מפי הקב"ה ואין זה בכלל דבר חידוש מפי מרדכי ואסתר שכבר נרמז כל זה בתורת משה וז"ב בכונת הירושלמי ובזה א"ש ג"כ מה שלא העיר הירושלמי כלל מצד איסור בל תוסיף לפ"מ שכ' הרמב"ן ז"ל דירבעם שבדה חג חדש מלבו עבר על בל תוסיף א"כ ה"נ איך מרדכי ואסתר ציוו לקבוע ימים אלו יו"ט לדורות הא הוי בכלל תוסיף דמוסיף יו"ט חדש. אמנם להנ"ל א"ש כיון דיו"ט לא קבילו עלי' וא"כ אין זה מוסיף על התורה כיון דיו"ט שבתורה הק' אסורין בעשית מלאכה ג"כ אמנם הם לא קבילו עלי' יו"ט להיות אסורין בעשית מלאכה א"כ אין זה בגדר בל תוסיף כיון דאינו שוה ליו"ט של תורה (שוב מצאתי כן לרבינו הגדול בעל פנים יפות ז"ל פ' ואתחנן שכ' באמת דמה"ט יו"ט לא קבילו עלי' מצד חשש ב"ת וכד' הרמב"ן ז"ל הנ"ל אמנם דדבריו ז"ל צ"ע טובא דהרי על קריאת המגילה ג"כ קשה מצד ב"ת וכן על ימי משתה ושמחה קשה עכ"פ מצד אין הנביא רשאי לחדש דבר כיון דעכ"פ