כלי חמדה ויקרא רנז

הוי חידוש דבר וע"כ כמוש"כ שמצאו זה מרומז בתיבת בספר א"כ ה"ה דמותר לקבל עליהם יו"ט ג"כ אמנם דברינו נכונים) לכך מקשה הירושלמי רק מצד דאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה וע"ז מסיק דמצאו הכל מרומז בתורה. ועיין בר"ן ז"ל ריש מגילה שכ' ע"ד הרמב"ן ז"ל שכ' דהא דפרזים קבלו עליהם אח"כ את ימי הפורים היינו לאחר שהאיר השי"ת את עיניהם שראוי לקבוע הנס לדורות ותמה עליו הר"ן ז"ל דהא זה רק לענין כתיבת המגילה נאמר אבל לא לענין יו"ט. וראיתי בתשב"ץ ח"ג סי' שכ' עליו שכונת הרמב"ן ז"ל לד' הירושלמי הנ"ל ולכאו' היא השגה גדולה על הר"ן. אמנם המעי' היטב בלשון הר"ן ז"ל יראה שלא נעלם ממנו ד' הירושלמי רק שס"ל כמו שנראה בגמ' דילן (דף ט') הנ"ל דעל השאלה קבעוני לדורות השיבו רק קנאה את מעוררת עלינו בין האומות והשיבו להם הלא כ"כ על ספר דה"י ולא השיבו כלל מצד איסור דבל תוסיף ואין הנביא רשאי לחדש דבר רק על השאלה דכתבוני לדורות ע"ז אמרינן מצד הרמז דבספר נראה דבגמ' דילן ס"ל דעל ימי משתה ושמחה לא צריכין כלל להרמז דבספר ה"ה דכל דברי הירושלמי סובבין רק על כתיבת המגילה וקריאתה אבל לא על היו"ט של פורים ובאמת לכאורה יש להכריח שגם דעת הרמב"ן ז"ל עצמו הוא כהר"ן ז"ל דהרי בד' הרמב"ן ז"ל בפ' ואתחנן שם אחר שחידש שם דין הנ"ל דמוסיף מצוה ג"כ עובר על בל תוסיף הקשה לו מד' הירושלמי הנ"ל דלמה צריך להקשות מצד דאין הנביא רשאי לחדש דבר תפ"ל משום ב"ת ותי' משום דהו"א דעפ"י נביא ליכא ב"ת וצריך לבוא לקרא דאין הנביא רשאי לחדש דבר ומדלא תי' כמושכ"ל דנפ"מ על קביעת יו"ט של פורים דבזה ל"ש ב"ת כיון דאינו שוה לשל תורה אמנם מצד אין הנביא רשאי לחדש דבר קשה גם על זה כיון דעכ"פ חידוש מצוה ע"י נביא הוא אע"ג דחכמים יכולין לחדש מצות דרבנן אבל לא נביאים עפ"י רוה"ק נראה מזה דהרמב"ן ז"ל ס"ל ג"כ דקושית הירושלמי רק על כתיבת וקריאת המגילה וא"כ דברי הר"ן ז"ל נכונים. אך באמת צ"ע איך אפ"ל דהרמז שמצאו הי' רק על כתיבת המגילה וקריאתה דא"כ אכתי תקשי איך היו מקבלים מהם לדורות ימי משתה ושמחה הא אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. ונראה משום דזה הי' אפשר גם עפ"י תקנה כמו נס חנוכה לצורך פירסום הנס א"כ נהי דאמת הוא דאסתר ברוה"ק נאמרה הכל הן קריאתה והן ימי משתה ושמחה מ"מ קבלו חכמים ותקנה משום פרסומא ניסא משא"כ לכתיבתה וקריאתה הוצרכו למצוא רמז בתורה משום שעשו אותה ככל תורה ממש וא"כ יש בזה בל תוסיף לכן הוצרכו למצוא רמז בתורה. ועפ"ז צדקו דברי רבינו ז"ל בפנים יפות שכ' דיו"ט לא קבילי עלי' משום חשש ב"ת כיון דעל יו"ט לא מצאו רמז בתורה א"כ שוב איכא בל תוסיף וא"א לא עפ"י חכם ולא עפ"י נביא

ועקרי דברים אלו למדתי מתורת רבי רבינו שבגולה אדמו"ר הקדוש הגאון מסאכטשאוו שליט"א בתשובתו הנדפסת בס' בכורי שלמה סי' ח' עיי"ש היטב בד' אדמו"ר שליט"א מה שהאריך בזה. אמנם יש בדברינו לימוד זכות על הר"ן ז"ל להצילו מהשגת אדמו"ר שליט"א שכיון לד' התשב"ץ הנ"ל וצ"ע עוד בזה ואכ"מ רק מפני שהשלמתי סידור הדברים לדפוס היום אור ליום ד' י"ג אדר אמרתי לכתוב ראשי דברים מחדושינו למס' מגילה השייך לענין זה דאין הנביא רשאי לחדש דבר. והשי"ת ישים חלקינו בין החכמים שניתן להם התוה"ק לבאר ולפרש דה"ק ונזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולראות בשמחתן של ישראל בב"א: