כלי חמדה ויקרא כד

לי לפימ"ש רש"י ז"ל דבזב וזבה ויולדת ומצורע בכולהו אהדרה קרא דביום ש"מ לא אתי מהדדי ואי אהדרא רחמנא בחדא הו"א אידך חס רחמנא טפי א"כ תקשה בקרבן עולה ויורד שבפרשת ויקרא דחס רחמנא יותר דאיתא נמי בדלי דלות והתם כהן כתיב וביום לא כתיב א"כ לפמ"ש הרשב"א ז"ל דאהדורא דכהן לאו אהדורא הוא א"כ ליתכשר בלילה וזה דבר הנמנע ולא לישתמיט בשום דוכתא דכשר בלילה להקריב קרבן עולה ויורד וצע"ג לכאורה עכ"ל הגז"ל והיא באמת תמי' גדולה לכאורה

[ומ"ש לתרץ עפי"ד הגמרא פסחים (דף קי"ח ע"א) צ"ע דהרי מבואר שם "עני בשיו" א"כ מצד עונש שמים חייב בשה א"כ זה שמביא עופות הוי בכלל חס רחמנא וי"ל בסגנון אחר עפ"ד של הגז"ל דהנה לכאורה קשה דאיך אפשר לומר דכהן הוא רק למצוה ובליכא כהן כשר זר הא בחטאת העוף אין למזבח אלא דמה וכל הכפרה עיד"ז שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים א"כ בליכא כהן ל"ש להקריב חטאת העוף דזה נראה פשוט דאפי' א"נ דכשר בזר מ"מ לא הותר לו מליקה א"נ דרק לכהנים הותר מליקה ועיין יבמות (דף ל"ב ע"ב) פלוגתא דר"ח ובר קפרא בזה וא"כ ממילא הוי בכלל אהדרה אך במחו"כ כיון דכבר נתכפרו וכל קרבנם לאשתרויי בקדשים שפיר י"ל דמצוה בכהן ואי ליכא כהן יקריב זר משא"כ הני דמחויבין בקרבן עולה ויורד דבפרשת ויקרא דהוא לכפרה שפיר הוי אהדרה מדכתיב כהן. אך גם זה יש לדחות דיש לומר דא"נ דכהן לאו דוקא ה"ה דזר יהי' מותר לאכול לכ"ע ויהיו הבעלים נתכפרים בזה וצ"ע בזה כי יש בזה פנים לכאן ולכאן ואכ"מ]

אמנם מה שנראה לענ"ד בפירושא דגמ' ויתיישב קושית הגאון ז"ל דהנה באמת צ"ע סברת ריו"ח דהו"א כיון דחס רחמנא עלי' ה"ה דבלילה יהי' כשר וכי מה ענין זל"ז אמנם נראה דריו"ח ס"ל כרב בזבחים (דף ק"כ ע"א) דלילה כשר בבמה עיי"ש ומעתה נראה דזה כוונת ריו"ח דהו"א דהתוה"ק כיון דחס רחמנא עלי' בדין הקרבן ה"ה דחס עלי' שלא יצטרך חומר מקדש ויהי' דינן כבמת יחיד דכשר בלילה ועפי"ז יובן היטב קושית רבינא דא"נ כן יהי' זר ואונן כשר בו כיון דגם בבמה כשר זר ואונן ותרצינן דהשתא דכתיב ביום הרי מה דהוא לחומר מקדש לא חס רחמנא עלי' וא"כ ממילא דגם זר ואונן פסול כנלענ"ד פירושא דשמעתתא. וע"ז הקשו בתוס' ת"ל דכהן הוי אהדרה. ותי' הרשב"א ז"ל דהו"א דאינו מעכב. ולכאורה צ"ע מהכ"ת לומר כן כיון דמליקה ליכא בחולין וא"כ הוי עבודה וא"כ מהכ"ת שכהן לא יהי' מעכב. אמנם נראה עפי"מ דמבואר בזבחים (דף מ"ט ע"א) דמליקת זר לא תרד כיון דכשר בבמה וא"כ שפיר הו"א דחס רחמנא עלי' ואם ליכא כהן יהי' לזה דין במה ויהי' כשר מליקת זר ומעתה נראה דז"ד בהנך מחו"כ דליכא בהו אלא דלות שפיר י"ל כן דאהדורי דכהן לאו אהדורי הוא דאי ליכא כהן יהי' כשר בזר משא"כ בהנך מחו"כ דבויקרא דמייתי בדלי דלות והיינו מנחות והנה במנחה נראה ברור דהרשב"א ז"ל מודה דאהדורי דכהן הוי בכלל אהדרא קרא דהכא א"א לומר דיהי' כשר קמיצת זר כיון דבקמיצה קיי"ל דאם עלה ירד כיון דבבמה לא היתה הקמיצה בכלי שרת אין לדמות מקדש לבמה בזה וא"כ במנחות בוודאי בעי כהן לעיכובא וא"כ הוי כהן בכלל אהדרא קרא וא"כ ממילא גם זה שמביא בדלות פשיטא דכהן מעכב בי' דהרי אי אפשר לומר דחס רחמנא עלי' גם לענין דיני מקדש שלא יהי' לו חומר מקדש דלא יתכן לומר דזה שמביא בדלות יהי' קיל יותר מזה שמביא בדלי דלות וכיון דגבי מי שמביא בדלי דלות פשיטא דכהן הוי בכלל אהדרה קרא ה"ה זה שיוכל להביא בדלות ולכן בהנך שחייבין קרבן עולה ויורד דבפרשת