כלי חמדה ויקרא רמב

שיתנהג בדרך זה כי זה הדרך המעולה העולה למעלה להיות כל ימיו תורה וי"ד

וזה כונת תוה"ק אם בחקותי תלכו היינו שכל הליכות שלהם ועסקיהם במו"מ יהי' ע"פ תורה ולתכלית תורה ויראת השם וזה שפי' רש"י ז"ל הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה היינו כשתהיו עמלים במו"מ לפרנס אשתו ובניו יהי' העמל בתורה לחשב תמיד אם הוא עפ"י תורה ולתכלית התורה. ונראה שזה כונת ר"ת ז"ל בתוס' ישנים יומא (דף פ"ח) שס"ל דמה שמבואר במשנה יפה ת"ת עם דרך ארץ שדרך ארץ עיקר ועי' בתוס' יו"ט פ"ב דאבות מ"ב שהביא בשם הר"ש ז"ל להיפך ובתוס' רעק"א ז"ל שם שהעיר מד' ר"ת ז"ל ולענ"ד נראה שר"ת ז"ל מודה גם כן דעיקר אצל האדם צריך להיות ת"ת כמו שמפורש במשנה עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי אמנם ר"ת ז"ל ס"ל דהכא במשנה הפירוש יפה ת"ת עם דרך ארץ היינו שיפה שהדרך ארץ יהי' עם ת"ת שכל עניני המסחר יהי' עפ"י ת"ת ולזאת נאמר עם דרך ארץ שהד"א עיקר כיון שקאי על הד"א שיהי' עפ"י תורה וע"ז אמר שיגיעת שניהם משכחת עון היינו שאם הד"א הוא עפ"י תורה משכחת עון בד"א שא"א להיות בעון כיון ששוקל כל דבר שעושה בפלס התורה ונעשה תורה בפועל ועיין באוה"ח הקדוש אות ד' שישב ג"כ ביאור הקרא כדברינו ואנחנו הרחבנו הדברים שיהי' מובנים לכל מעיין

ב) (כ"ו כ"ה) והבאתי עליכם וגו' ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב. וברש"י ז"ל והוא מתורת כהנים הלכה שאין מלינים את המת בירושלים וכשהם מוציאים את המת לקוברו ונים ביד אויב עכ"ל: אעתיק בזה מ"ש בת' לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חו"ב מוהר"ש יהודא ליב נ"י האב"ד דק' קוואהל ושייך לכאן

וז"ל שם יקרתו קבלתי ומ"ש כת"ה להעיר על מ"ש בס' חמדת ישראל בענין לא תלין במת נכרי מהא דמבואר במס' ב"ק (דף פ"ב ע"ב) דאין מלינין את המת בירושלים והקשה בשטמ"ק תפ"ל דהא איכא לאו דלא תלין ותי' דנפ"מ בהלינו לכבודו דבכ"מ מותר ובירושלים אסור ותמה כ"ת אמאי לא תי' בפשיטות דנפ"מ במת נכרי דליכא לאו דלא תלין א"ו כדעת הרד"ק והרמב"ן ז"ל דבא"י איכא גם בנכרי הלאו דלא תלין מצד קדושת הארץ א"כ אין זה חומר בירושלים לכן מוכרח לת' דנפ"מ בהלינו לכבודו ואם אמנם כי יפה לכאורה אך תברא בצדו דא"נ כדעת הרמב"ן והרד"ק ז"ל דבא"י לבד האיסור דבזיון המת איכא איסור דלינה משום קדושת הארץ והוי בזיון לקדושת א"י אם מלון המת בתוכה א"כ נראה לכאורה דגם הלינו לכבודו אסור בה דמה מהני מה שהוא לכבודו של מת איך נוכל לדחות בזה קדושת הארץ ודוקא בחו"ל דליכא האיסור אלא משום בזיון המת שפיר אמרינן דאם הלינו לכבודו מותר משא"כ בא"י כיון דאפי' במת נכרי אסור מכח קדושת הארץ א"כ מה מהני הלינו לכבודו וזה נכון בסברא וכיון שתי' בשטמ"ק דהלינו לכבודו מותר בא"י ע"כ דלא ס"ל כהרמב"ן ז"ל בהא דמת עכו"ם א"כ הדרא קושית כ"ת לדוכתא דלמה לא תי' במת עכו"ם

אמנם לאחר העיון יש לקיים ד' כ"ת ונאמר אע"ג דלדעת הרמב"ן והרד"ק ז"ל בא"י נוסף איסור מפני קדושת הארץ ואסור אפי' במת נכרי מ"מ במת ישראל אם הלינו לכבודו מותר כיון דקיי"ל דכבוד הבריות דוחה לאשאב"מ א"כ ה"ה לאו דלא תלין נדחה מפני כבוד הבריות כיון דהוא רק בשוא"ת והא דאמרינן בסנהדרין (דף מ"ז ע"א) ת"ש הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין וכו' ומשום כבודו של חי מבית לי' למת אין כי אמר רחמנא לא תלין