כלי חמדה ויקרא רלד

כיון דדוד המלך ע"ה אמר תקעו בחודש שופר סתמא א"כ מוכח דמצוה לתקוע בכל מקום אלא למה מריעין כיון דבתרועה כתיב ועשיתם א"כ דילמא חיוב תרועה דוקא במקדש וע"ז אמרינן הא רחמנא אמר זכרון תרועה ג"כ וזה לא מצי קאי על מקדש דהרי במקדש אפי' כשחל בשבת מריעין מדסמיך לי' שם תרועה לועשיתם א"כ איתקש לגמרי דכ"ז שמקריבין הקרבנות מריעין וע"כ דקאי על מדינה כשחל בשבת א"כ מוכח דבחול אפי' במדינה מריעין וזה נכון מאוד ע"פ דברינו הנ"ל. אמנם כ"כ שצריך לעי' אם גמ' דילן ס"ל דרשת הירושלמי והנה יש להאריך עוד בכל פרטי הענינים שבאו במכתבו ואכ"מ רק להעיר לבבך כתבתי ראשי פרקים ותן לחכם וגו' ואתה שלום

ו) (כ"ה מ"ו) והתנחלתם אותם וגו' לר' אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחיכם בנ"י איש באחיו לא תרדה בו בפרך. אעתיק בזה מ"ש בת' לח"א השייך לסדר היום וז"ל שם יקרתך קבלתי. א) וע"ז מ"ש בשם מרנא הגאה"ק מוהר"א זצ"ל מטשעכנאוו לת' דברי הרשב"א ז"ל התמוהין בריש מס' שבת שכ' לת' קו' התוס' אמאי בח"ע וחב"ח כופין את רבו ועושה אותו ב"ח הא אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ומשחרר עבדו עובר בעשה ותי' הרשב"א ז"ל בזה"ל ולי נראה דשאני התם כיון דחב"ח לית בי' משום לעולם בהם תעבודו משום צד חירות שבו וכו' עכ"ל ותמהו עליו מסוגי' דגיטין (ד' ל"ח) דפרכינן אעובדא בהאי אמתא שזכר הרשב"א ז"ל מהאי דחצי' שפחה וחצי' ב"ח דכפו את רבה ועושה אותה ב"ח עיי"ש. ולד' הרשב"א ז"ל מה קושי' הא בחצי' שפחה וחב"ח ליכא העשה דלעולם בהם תעבודו ושפיר כפו את רבה לשחררה וכבר נאמר מזה הרבה בס' האחרונים זצ"ל. אמנם הגר"א ז"ל תי' בפשיטות עפי"מ דמבואר (בב"מ ד' ע"ג ע"ב) דאפי' בישראל גמור אם אינו מתנהג כשורה מותר לעבוד בו עבודת עבד וא"כ כיון דחצי' שפחה וחב"ח זו לא היתה מתנהגת כשורה כיון דנכשלו על ידה ושוב איכא בה העשה דלעולם בהם תעבודו כיון דגם בצד חירות שבה מותר לעבוד עבודת הפרך ומק' הגמ' שפיר אתד"ק של הרה"ג ז"ל ודפח"ח

והנה באמת בעיקר הסברא קדמוהו בזה הגאון בעל חת"ס בחי' הנדמ"ת על מס' שבת עיי"ש שכ' ג"כ לת' כן הקושי' הנ"ל אמנם לענ"ד לא אכחד אם כי דבריהם צודקין מאוד בכ"ז יש לעיין בהתולדה היוצא מדבריהם לענין דינא בח"ע וחב"ח שאינו מתנהג כשורה לא יהי' כופין את רבו לעשותו ב"ח דהכא הדר"ל קושית התוס' וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ול"ש תי' הרשב"א ז"ל כיון דאינו מתנהג כשורה שייך בי' העשה דלעולם בהם תעבודו וזה לא אמרה אדם מעולם אמנם מה שנראה לפענ"ד להעיר בענין זה לחזק דבריהם הק' עפימ"ש האבודרהם בטעם הדבר דהתורה פטרה האשה ממצ"ע שהזמ"ג כיון דאשה היא משועבדת לבעלה לכן במצ"ע שהזמ"ג שלא תבטל ממלאכת בעלה פטרה רחמנא ממצ"ע שהזמ"ג וכ"כ בספר החיים להג' בעל וכוח מים חיים ז"ל א"כ נראה דאף חצ"ע וחצב"ח שאינו מתנהג כשורה ומותר לעבוד בו עבודת עבד מ"מ ל"ש בי' העשה דלעולם בהם תעבודו כיון דעיד"ז שהוא חצי' ב"ח מחיוב במצ"ע שהזמ"ג מצד חירות שלו וא"כ בזמן המצוה א"י לעבוד עמו אפי' בשם של רבו דהרי מבואר בגיטין (ד' מ"ב ע"א) דלענין איסורא לא קאמרינן וא"כ נראה דלמ"ר חצ"ע וחב"ח מחויב בק"ש ותפילין אפי' בשם של רבו ועי' בתשובת בית שלמה ח' או"ח סי' טו"ב שהכריח כן לדעת הרשב"א ז"ל והארכנו בזה ואכ"מ וא"כ גם בזמן שהוא של רבו א"י לעבוד עמו ושוב לא מתקיים לעולם בהם תעבודו כיון דאיכא זמנים שאינו יכול לעבוד עמו ושפיר תמיד