כלי חמדה ויקרא רכו

למנות שנת היובל לשמיטה או דנימא כיון דבעצם הי' ראוי להיות יובל אין מונין אלא משנה שאחרי' וא"כ הו"א דא"א להתחיל למנות שמיטה כלל וקמ"ל דמונין שמיטה בזה ועיי"ש בר"ש בתו"כ שנשאר בצ"ע באמת מאימתי מונין לחכמים בכה"ג כשלא קדשו את שנת החמשים וכתבנו מזה בח' למס' ר"ה (דף ט') אמנם באמת א"ז מספיק דאכתי יקשה לר"י לשיטתו דס"ל דשנת היובל עולה לכאן ולכאן א"כ למ"ל קרא דאם עברו ולא עשו יובל לא יתחילו למנות שמיטה דלשיטתו אין כאן קלקול השביעית כלל דמונין תמיד שנת היובל

אמנם מלבד זאת עיקר הסברא שכתבנו בדעת רש"י ז"ל דמשכח"ל בדרך היתר אם עשו מלאכה בשביעית ע"י עכו"ם יש לעיין בה הרבה דנראה דאפי' א"נ דבשביעית מותר אמירה לעכו"ם כמו גבי שבת מ"מ כיון דעי"ז שנתיר לכל ישראל לעשות מלאכה בשביעית ע"י עכו"ם ובטול היובל כיון דלענין היובל צריך שתהי' שביתת הארץ בפועל דוקא א"כ ממילא בזמן שהיובל נוהג אסור אפי' ע"י עכו"ם מצד שעיד"ז יתבטל מצות יובל וכיון דתוה"ק צותה לעשות יובל בשנת החמשים לשמיטה והיינו אחר ז' שמיטות ע"כ דאסור מה"ת מלאכה ע"י עכו"ם ג"כ ובאמת יש מקום לומר בזה דיש חילוק בין זמן שיובל נוהג דאז באמת אסור בשביעית מלאכה מה"ת אף ע"י עכו"ם מה"ט שיתבטל מצות יובל משא"כ בזמן שאינו יובל נוהג כגון בבית שני שלא היו כל יושבי' עלי' א"כ לא הי' אסור מלאכה אלא מפאת שמיטה דכתיב שדך לא תזרע וזה רק ע"י ישראל אבל אמירה לעכו"ם רק שבות. והי' מקום לומר בזה פירוש חדש בד' גמ' גיטין (דף ל"ח) בהא דתי' אביי על מה דמקשינן בגמ' על הלל שהתקין פרוזבול ומא"מ דמה"ת משמט שביעית ותיקן הלל דלא משמט דמיירי בשביעית בזה"ז דרבנן ורבי הוא ועיי"ש ברש"י ז"ל דקשה לי' הא הלל הי' בזמן בית שני ותי' דהלל ס"ל דגם בזמן בית שני לא הי' נוהג שמיטת הקרקע כיון דאין היובל נוהג מה"ת וקשה מאוד דא"כ עיקר חסר מן הספר דהרי בדברי רבי לא הוזכר אלא דשני שמיטות תלי' אהדדי וגם גוף הדבר דשמיטה יהי' תלי' ביובל הוא פלוגתא ובתו"כ נראה דכולם ס"ל דלא תלי' ביובל כמו שהקשה רש"י ז"ל בעצמו

אמנם לדברינו נאמר דהנה באמת קושית הגמ' צ"ע דהרי תקנות הפרוזבול הוא שמוסר שטרותיו לב"ד ולא קרינן בי' לא יגוש וא"כ אינו נגד התורה וכבר הרגישו בזה התוס' בגיטין (דף ל"ו) שם ד"ה ומא"מ ועיי"ש שכתבו מספרי דמה"ת בכה"ג אינו משמט רק דקושית הגמ' דסוף כל סוף כיון דמה"ת מצוה למשמט כספים איך עקר הלל מצ"ע דשמיטת כספים שיתבטל ע"י תקנתן אך ע"ז תירץ אביי דשביעית בזה"ז דרבנן ואע"ג דהלל הי' בזמן בית שני מ"מ כיון דלא הי' אז יובל נוהג מה"ת נהי דשמיטה לא תלי' ביובל כדעת החו"כ מ"מ ברור דמה"ת יכול להפקיע א"ע לגמרי ממצות שביתת הארץ ע"י אמירה לעכו"ם שיעשה מלאכה דאינה אלא שבות ונהי דמדרבנן אסור אמירה לעכו"ם מ"מ כיון דמה"ת יש לו עצה שלא ינהוג שמיטת קרקע שוב מותר לתקן פרוזבול להפקיע שמיטת כספים ג"כ כיון דשמיטת קרקע אינו מה"ת בהחלט ואע"ג דע"י אמירה לעכו"ם אין עצה כ"א לעבודת הארץ אבל מ"מ יהי' על הפירות קדושת שביעית לענין כל הדינים שנוהגין בפירות שביעית אך ז"א דמ"מ לענין עיקר שמיטת קרקע דהיא שביתת הארץ יש עצה מה"ת להפקיע אך בזמן שיובל נוהג כל זה אסור כדי שלא לבטל מצות יובל ולכן גם שמיטת כספים אסור להפקיע אבל בזמן שאין יובל נוהג כיון דמותר מה"ת להפקיע שמיטת קרקע ע"י עצה ה"ה דמותר לתקן להפקיע שמיטת כספים ולפי"ז ל"צ לומר כמו שפי' רש"י ז"ל בשביעית בזה"ז דרבנן משום דבטלה קדושת הארץ דבזה יש מחלוקת