כלי חמדה ויקרא רכה

תשע וארבעים שנה דברי ר"י וחכ"א שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל. והיובל אינו נוהג אא"כ יש עמו שביעית עכ"ל התו"כ

והנה בפירוש התו"כ נחלקו רש"י ותוס' דדעת רש"י ז"ל דר"י וחכמים ס"ל דכשאינו יובל מדינא דהיינו בימי בית שני שלא הי' כל יושבי' עלי' מ"מ שמיטה נוהגת רק דבזה נחלקו אם לא הי' שמיטה נוהגת אם היובל נוהג דר"י ס"ל דכמו דשמיטה לא תלי' ביובל ה"ה דיובל לא תלי' בשמיטה ויובל נוהג אע"פ שאין שמיטה נוהג אמנם חכמים ס"ל דאע"ג דשמיטה לא תלי' ביובל ושמיטה נוהגת אע"פ שאין יובל נוהג אמנם יובל אינו נוהג אלא א"כ שמיטה נוהג והי' קשה לרש"י ז"ל מירושלמי דמבואר דשמיטה תלי' ביובל ופי' רש"י ז"ל דתנאי הוא ורבי בגיטין ס"ל כירושלמי דהשמיטה תלי' ביובל ובימי בית שני דלא הי' כל יושבי' עלי' דאינו נוהג יובל אינו נוהג שמיטה מה"ת אמנם התוס' בערכין (דף ל"ב ע"ב) ד"ה מנו שמיטין וכן דעת הר"ש בתו"כ בסודה"ק די"ל דכולם מודים דשמיטה תלי' ביובל כרבי וכירושלמי ופירוש התו"כ היא אם לא מנו יובל בחטא וכן אם לא עשו שמיטה בחטא בזה ס"ל לר"י כיון דמדינא נוהג שמיטה ויובל נהי דהם לא נהגו שמיטה או יובל מ"מ לא בטל אידך כיון דמדינא הי' צריך להיות שמיטה ויובל אמנם חכמים ס"ל דיובל אינו נוהג אלא א"כ שיש שמיטה בפועל אבל אם אין שמיטה בפועל אע"ג דמדינא נוהג שמיטה מ"מ אינו יובל נוהג ובזה לא תלי' שמיטה ביובל אבל היכא דמדינא אינו נוהג יובל מודים כ"ע לרבי ולירושלמי דאין שמיטה נוהגת מד"ת והנה לכאורה צריך להבין במה פליגי רש"י ותוס' ז"ל ועוד דלכאורה דברי התוס' מוכרחין המה דהרי זה שיהי' יובל בלא שמיטה לא משכח"ל אלא כשהי' ע"י חטא אבל מדינא היה נוהג שמיטה וא"כ נראה דזה דאמרינן דשמיטה אע"פ שאין יובל ג"כ הכי פירושא דלא נהגו יובל אע"ג דמדינא היו חייבין וכבר נתעורר בזה הגאון מבריסק ז"ל בס' בית הלוי ח"ג ס"א עיי"ש

ומה שנלפענ"ד בדעת רש"י ז"ל דס"ל דזה אין סברא כלל לומר דפלוגתת ר"י ורבנן היינו כשעברו ולא נהגו יובל אם שמיטה נוהגת דמהכ"ת דלא תהי' שמיטה נוהגת הרי כל שמיטה מתחילת כשלא הי' עוד יובל לכן פי' רש"י ז"ל דע"כ הפי' דלא עברו אלא דמדינא אין היובל נוהג וקמ"ל דלא יתחילו למנות שמיטין [וכבר הרגיש בזה הגז"ל שם] והא דס"ל דיובל נוהג אע"פ שאין שמיטה נוהגת הפי' דעשו המלאכה בשביעית ע"י עכו"ם דאינה אלא שבות כמו בשבת דאמירה לעכו"ם אינה אלא שבות א"כ באמת הם בעצמם נהגו איסור מלאכה בשביעית אך הארץ לא שבתה וא"כ מה"ת לא עבדו איסור כלל וס"ל לר"י דנוהג יובל אע"ג דלא עשו שביעית. אמנם חכמים ס"ל דיובל אינו נוהג אלא א"כ יש שביתת הארץ בפועל אבל כשלא שבתה הארץ אע"פ שהי' בדרך היתר ע"י עכו"ם מ"מ אינו נוהג יובל דכללא היא דיובל אינו נוהג אלא כשיש שמיטה בפועל ומיירי הכל באופן המותר ולכן הא דאמרינן דשמיטה נוהג אעפ"י שאין יובל נוהג מיירי ג"כ בדרך היתר וזה לא משכח"ל אלא כשאין יושבי' עלי' אמנם דעת התוס' נראה דס"ל דשביעית אמירה לעכו"ם אסור מה"ת כיון דהוא חובת קרקע שתשבות הארץ א"כ גם ע"י עכו"ם אסור מה"ת וא"צ לשבת וכבר הארכנו בזה בענין זה בס' חמדת ישראל חלק הלאוין מצות שמיטה עיי"ש וא"כ לא משכח"ל יובל אע"פ שאין שמיטה בדרך היתר וע"כ דעברו ולא עשו שמיטה א"כ גם להיפך אמרינן דהפירוש שמיטה אע"פ שאין יובל ולא עשו יובל ומה שקשה מה רבותא היא זו י"ל דקמ"ל דסד"א כיון דשנות היובל אין עולה לענין שמיטה א"כ בכה"ג דלא עשו יובל נתקלקל המנין כיון דלא קדשו את היובל א"כ הרי יש