כלי חמדה ויקרא רכב

העורב שהוא בטבע שחור אין יכולין כן אם יתקבצו כל באי העולם לעקור יו"ד שהוא קטן שבאותיות התורה אינן יכולין והכונה בזה דהנה מצאנו ענין הקטנה שפירושו תמצית הדברים כמו דאיתא בסוף סוטה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהי' קטנתא של חסידים ופירש הרמב"ם ז"ל בפיה"מ שהי' תמציתן ושורשן של חסידים וזה נקרא הקטנה שכולל הכל בשרש קטן וזה כוונת המדרש דהנה יו"ד הוא קטן האותיות והוא שורש ויסוד האותיות ולכן בעשרה מאמרות נברא העולם ועשרת הדברות ועשר ספירות כי הוא כולל הכל ולכן כל התרי"ג מצות כלולין בעשרת הדברות וישראל נקראים בשם יהודים מטעם זה כי ישראל ואורייתא חד היא וזה כונת המדרש דכמו דא"י להלבין כנף העורב ולעשות היפך הטבע כן אין יכולין לעקור יו"ד שהוא קטן האותיות היינו שא"י לעקור שורש התורה דהוא אות יו"ד שכולל ישראל ותוה"ק ולעקור את ישראל מתוה"ק שזה בלתי אפשרות כיון דהתוה"ק הוא טבען של ישראל ובלתי זה אין להם חיות כלל והוי בכלל שינוי הטבע וכמאמרם ז"ל בירושלמי על קרא באודה לאל גומר עלי דאם עיברו ב"ד את החודש בתולי' חוזרין והענין הוא כנ"ל דכל הנהגת ישראל הוא עפ"י התורה טבען של עניינים כנ"ל ובדרוש הארכתי עוד בזה בכמה ענינים ואכמ"ל יותר

ב) (שם) ושבתה הארץ שבת לד'. במל"מ רפ"א משמיטה הובא בשם הירושלמי סופ"ז דפאה דאיתא שם בזה"ל ר' זעירא בשם ר' יו"ח ושבתה הארץ שבת לד' דבר שהוא לד' קדושת שביעית חלה עליו עיי"ש אמנם בתוס' מנחות (דף פ"ד ע"א) בד"ה שומרי ספיחי שביעית כ' בזה"ל א"נ קצירך ונזירך אמר רחמנא דידך אין ולא של הקדש עכ"ל ולכאורה זה סתירה מבוארת וכבר הרגיש בזה הג' בעל מנ"ח ז"ל ולכאורה עלה בדעתי דהנה באמת זה שני מצות מצות שביתת הארץ הוא מצוה בפני עצמה אמנם מלבד זה איכא מצוה דאפי' הספיחין מששית המה הפקר ואסור לקוצרם לאכילה מן המשומר ומעתה י"ל דהתוס' מודים לדברי התוספתא ולדרשת הירושלמי דחובת שביתה על הקרקע הוא אפי' בקרקע דהקדש וזה מרבינן ושבתה הארץ שבת לד' ואע"ג דגם בזה כתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור מ"מ י"ל דהקרקע כיון דאפי' במקדיש שדי אחוזה אינו הקדש אלא עד היובל ואח"כ חוזר לכהנים וכשדי הדיוט דמי א"כ הקרקע היא בכלל שדך תמיד ואע"ג דהקדש יש לו ק"פ וריו"ח ס"ל ק"פ כקה"ג דמי מ"מ אינו מבטל לגמרי את הקה"ג. ולכן נהי דדרשינן מושבתה הארץ לענין עבודת קרקע דמוזהר גם על שדי הקדש ולא דרשינן שדך למעט היינו משום דהקה"ג היא של הדיוט משא"כ קצירה ובצירה מן המשומר דקאי האיסור רק על הפירות וכיון דפירות המה של הקדש אינן בכלל קצירך ונזירך ולכן אין עליהם איסור שמירה כלל ואדרבה מדחזינן דצריך קרא דושבתה הארץ א"כ י"ל דדוקא שביתת הארץ אתרבי משא"כ מה שנוגע למצות הפקר הפירות שפיר י"ל כנ"ל

ובדרך פלפול י"ל דתלי' בפלוגתת ריו"ח ור"ל אי ק"פ כקה"ג דמי דאם אמרינן ק"פ כקה"ג דמי וא"כ גם שדך לא תזרע צריך למעט הקדש וכיון שגילתה התורה ושבתה הארץ דלא דרשינן שדך למעוטי ה"ה דלא דרשינן לענין קצירה למעט מנזירך. אמנם לר"ל דס"ל ק"פ לאו כקה"ג דמי שפיר י"ל דא"ר מזה דדרשינן ושבתה הארץ דקדושת שביעית נוהגת אף בהקדש דה"ה לפירות די"ל דקדושת הארץ שאני כנ"ל ועפי"ז י"ל דפ' לפמ"ש המפרשים להקשות על הא דמקשינן בגמ' דיהי' אסור משום לאכלה ולא לשריפה לריו"ח דס"ל יש הקטרה פחות מכזית דנראה דבאיסור עשה דלאכלה ולא לשריפה מודה ריו"ח דאינו אסור אלא בכזית וצ"ל דקושית הגמ' אליבא