כלי חמדה ויקרא כב

העוף א"ו דפשיטא לסוגי' דש"ס דבחטאת העוף גם מוראה ונוצה מותר לכהנים ולכן הוצרך לתרץ מצד הדם וא"כ מבואר היפך דברי הר"מ ז"ל וצע"ג. ואבקש מכת"ה לעיין בזה ולהשיבני חו"ד הרמה בכל האמור. א"ד הרב הנ"ל שיחי'

וזה אשר השבתי על דבריו. יקרתו קבלתי ואומר אני על קושייתו הקשה אדם קשה כברזל. ונשתוממתי על המראה בזה שכמעט קשה על רבינו הר"מ ז"ל מתוה"ק כיון דלא כתיב בחטאת העוף כלל דצריך להשליך המוראה ונוצה א"כ מהכ"ת שיהי' אסור בהנאה לאחר זריקת הדם כיון דהזריקה מתיר הכל ומה ענין זה לעולת העוף דאי לאו דאמרה תורה דצריך להסיר המוראה ונוצה היו מקריבין אותה על המזבח דכולה כליל לכן שפיר אמרי' אע"ג דהתורה אמרה דאינה בכלל הקרבה מ"מ אסורה בהנאה מקרא דוהשליך אותה. משא"כ בחטאת דגלי קרא דאין למזבח אלא דמה וכיון דהזריקה מתיר ממילא מתיר הכל. ובפרט דמבואר כן בתו"כ דממעט לה מאותה ועיין בפירוש הראב"ד ז"ל בתו"כ שם שכתב בזה הלשון אותה ולא מוראת חטאת העוף. שאם ירצה כהן יאכל אותו זפק עכ"ל. מבואר דמותר באכילה לכהנים

ולכאורה עלה בדעתי דרך פילפול דהנה יש לדקדק בלשון הראב"ד ז"ל שכתב שאם ירצה כהן יאכל אותו זפק משמע דחיובא ליכא וקשה אמאי הא צריך לאכלו משום מצות אכילת קדשים ומשום שלא יבוא לידי נותר וע"כ דס"ל דאין זה חשיב כ"כ בכלל הבשר שיהי' מצוה על הכהנים לאוכלן. אך לפי"ז יש להעיר מהא דמבואר במנחות (דף מ"ה ע"א) דמקשינן בגמרא וכל נבילה וטריפה לא יאכלו הכהנים כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי לי' בתמי'. ואמר ריו"ח אליהו עתיד לדורשה. ורבינא תי' כהנים איצטריכא לי' דסד"א מדאשתרי מליקה לגבי'. וקשה מ"ט דריו"ח דלא תי' כן וע"כ צ"ל דא"ר ממליקה משום דמצותו בכך וקשה הא אכתי יש ראי' ממוראה דחטאת העוף דאינו בכלל מצוה ואעפי"כ מותר לכהנים לאוכלו אע"ג דהוי נבילה וע"כ דאשתרי גבי' וא"כ שפיר הו"א דנו"ט מותרין להם. וע"כ דריו"ח ס"ל דבאמת מוראה אסור כיון דאינו בכלל הבשר ואין מצוה על הכהנים לאוכלו אה"נ דאסור משום נבילה. וא"כ י"ל דהר"מ ז"ל פסק כריו"ח ולכן ס"ל דמוראה ונוצה גם מחטאת העוף אסור דלא אשתרי בכלל הבשר וי"ל דריו"ח ורבינא פליגי בזה אי מוראה ונוצה דחטאת מותרין לכהנים או לא

אמנם זה רק לפילפולא. אבל לקושטא דמילתא כמה ת' בדבר. א'. דמה יענה הר"מ ז"ל לנוצה דהוא רק להנאה אמאי יהי' אסור כיון דהזריקה התירה הכל מהכ"ת שתאסר. ב'. גם על המוראה קשי'. אפי' א"נ דאסור באכילה מצד נבילה עכ"פ בהנאה למה נאסר וגם מה צריך הר"מ ז"ל להשמיענו דאין מועלין בו לאחר זריקת הדם. ג'. עיקר הדבר שכתבנו בדעת הר"מ ז"ל די"ל דמה שאינו בכלל מצוה שוב אינו מותר באכילה דאסור משום נבילה אינו אמת בדעת הר"מ ז"ל שכ"כ בספרי חמדת ישראל בחלק הלאוין אות מ"ח מדברי הספר המצות שנראה דמפרש דמליקה בקדשים הוי שחיטה וזה קמ"ל יחזקאל עיי"ש היטב. ולפי"ז נראה דריו"ח ס"ל דל"צ קרא דיחזקאל לזה דממילא ידעינן כיון דהתוה"ק אמרה בזה מליקה אמרי' דזה הוא השחיטה ומתיר הכל כמו שחיטה בחולין. וא"כ נסתרו דברינו דלכ"ע מותר לאכול הכל בחטאת העוף אף מה שאינו מצוה וז"ב

ומה שנראה בזה לחומר הנושא דהר"מ ז"ל ס"ל כיון דצריך אותה למעט דאין עולת בהמה בהשלכה לא ממעטינן חטאת העוף כיון דיש סברא לומר כיון דבחטאת קיי"ל דכהנים אוכלין ובעלים מתכפרין א"כ אכילת הכהנים הוי כמו