כלי חמדה ויקרא ריז

דגלי קרא דתמיד ואפי' בשבת כמבואר בתו"כ והיינו מפני שצריך להדליק מבע"י כדי שיתקיים מערב ועד בוקר וא"כ כיון שלא הי' להם שמן להדליק כל הלילה איך היו מותרים להדליק מבע"י כיון דבלא"ה לא יתקיים המצוה דמערב ועד בוקר ודילמא היום שוב לא יהי' נס וא"כ לא יכול לקיים מצות הדלקה מערב ועד בוקר ואינה באה בשבת וזה דוחק לומר דסמכו אניסא ועכ"פ הוי בגדר ספק וג"כ דוחה שבת כמו"ש התוס' חולין (דף י"א ע"א) ד"ה אבל זה דוחק דנראה דהתוס' לא כתבו כן אלא לפי הס"ד אבל לפי האמת דאזלינן בת"ר אין לנו הוכחה דספק עבודה דוחה שבת וזה בודאי לא יתכן דבאותו שבת לא נתקיים מצות הדלקת המנורה כדין ולא הי' הטבה והדלקה כדין כמובן. אמנם לדברינו הדבר נכון מאוד דבאמת גם בשעה שהיו נותנים את השמן נתנו מיד אדעתא דהכי שאם לא יעשה נס יהיו מוסיפין בשמן טמא וא"כ יתקיים המצוה דמערב ועד בוקר ושפיר דוחה שבת וזה נכון לפלפולא אם כי א"א להעמיס הד' בדברי הרא"מ ז"ל מ"מ הדברים בעצמם נכונים לבאר ד' הב"י ז"ל בתירוץ א' (ובאמת בעיקר ד' מרנא זצוק"ל מגור יש לעי' יותר כיון דעל לילה ראשונה הי' שמן כשר וא"כ לא הי' צורך בנס כלל דעל מצות חינוך הי' שמן טהור ואח"כ שוב טומאה הותרה בציבור ודוח"ל דס"ל דלכתחילה צריך חינוך שבעה ימים כמו בכה"ג במקדש דגם בזה אינו מתורץ צורך הנס כל שמנה ימים אם לא דס"ל כד' האוה"ח הנ"ל וכתבנו מזה בפ' בהעלותך ואכ"מ להאריך יותר רק מפני שנתחדשו לי דברים אלו בחנוכה דהאי שתא תרס"ז בשעה שאני מסדר פ' אמור לדפוס לזאת העתקתי דברים אלו כאן לעורר לבב התלמידים) ומובן הדבר שזה דוקא אם נימא שהי' להם מיד מנורה אבל לפ"מ שנראה במס' עכו"ם דלא הי' להם מנורה צא יתכנו דברינו בפרט לדעת המהרש"א ז"ל דהדליקו בשברי כלי חרס וכתבנו לברר הענינים בקונטרס דרך חיים ואכ"מ

י) (שם כ"ד ה') ולקחת סולת ואפית אותה. אעתיק בזה מח' למנחות (דף ע"ו ע"ב) השייך לכאן

איתא שם ת"ר סולת ואפית אותה מלמד שנקחית כשהיא סולת ומנין שאפי' חיטין תלמוד לומר ולקחת מכל מקום יכול אף בשאר מנחות כן ת"ל אותה עכ"ל הגמ'. יש לעי' הפירוש בגמ' יכול אף בשאר מנחות כן אם קאי רק על מנחת ציבור דבזה שפיר י"ל כיון דנקחית מתרומת הלשכה א"כ מיד כשקונה קונה למנחות ונתקדשו החיטין קדושת דמים עכ"פ דזה אמרינן דצריך להיות נקחית סולת בגזיה"כ דבעת ההקדש למנחה צריך שיהי' סולת משא"כ במנחת יחיד שליקחת במעות בשוק חיטין והכל חולין נהי שלקחו לצורך מנחה מ"מ יכול אח"כ לטחון ולעשות ממנו סולת א"ד דגזיה"כ דגם במנחת יחיד צריך שיקנה סולת דוקא והנה מצאנו כיו"ב בפרה אדומה דדרשינן ויקחו אליך פרה אבל אין לוקחין עגלה ומגדלין אותה והתם ג"כ פשוט דכל האיסור ליקח ממעות הקודש בתרומת הלשכה אבל בודאי מותר ליקח ממעות חולין פרה אדומה אפי' בהיותה עגלה שגדלה ואח"כ ליקח אותה ממעות תרומת הלשכה ונראה דה"ה הכא הקפידא רק על שעת ההקדש אבל קודם לכן בודאי מותר ליקח חיטין בשוק ולעשות ממנו סולת ולהקדישה למנחה הן אמת שבלא"ה יש לעי' די"ל דכל הסוגי' קאי רק על מנחת ציבור דבזה מהדרינן שיהי' יפה מאוד כמבואר ר"פ ר"י דמחללינן שבת על מהודר ביותר ולכן אמרינן דכל המנחות אינן נקחין אלא סולת וע"ז בא אותה למעט דדוקא לחה"פ אע"פ שהיא ק"צ מ"מ כיון שיש בו חסרון כיס גדול חס התורה על ממונן של ישראל משא"כ בשאר מנחת ציבור אבל שנאמר דהקרא אתי למעט מנחת יחיד אין סברא דאין למדין קרבן יחיד מק"צ: