כלי חמדה ויקרא ריד

עיברו את החודש ובני בבל לא ידעו מזה וסמכו על הרוב דאין אלול מעובר ועשו יוה"כ יום א' מקודם הוי יוה"כ ונכלל ג"כ באתם אפי' שוגגין וזה דבר חידוש מאוד כיון דהב"ד באמת עיברו את החודש ובני בבל עפ"י טעות החזיקו את יום הקודם ליוה"כ אך אפ"ל דמותרין לאכול ביוה"כ הגמור עפ"י ב"ד משום אתם אפי' שוגגין אמנם עפ"י ד' הגר"א ז"ל בפירש הקרא על יוה"כ י"ל דזה נכלל בפירש הקרא שבת היא לד' בכל מושבותיכם היינו דהשי"ת נתן כח יוה"כ בכל מושבות בנ"י אף בחו"ל אם קובעין עפ"י תורה יוה"כ כגון הכא דהי' עפ"י רוב אף אם הוא בטעות מ"מ דינו כיוה"כ גמור והיא שבת לד' ג"כ. ויש עוד להאריך הרבה בזה ואכ"מ רק לחיבת הקודש דהגר"א ז"ל כתבנו ראשי פרקים

ודע דבירושלמי פ"ט דכלאים הלכה ג' באשכבתא דרבינו הקדוש איתא שם בזה"ל ר"נ בשם ר' מנא מעשה ניסין נעשה באותו יום ערב שבת הי' ונתכנסו כל עירות להספידו וכו' כיון ששקעה חמה קרא הגבר שרן מציקין אמרי דלמא דחללינן שבתא יצתה בת קול ואמרה כל מי שלא התעצל בהספידו של רבי מבושר לחיי עוה"ב עכ"ל הירושלמי. ולכאורה צ"ע כיון דכ"ז שלא קברו את רבן זרחה החמה והי' באמת עוד יום ו' וא"כ מה זה שחששו אח"כ שחיללו את השבת ועי' במפורשי הירושלמי שלא הרגישו כלל בזה ונראה דנהי דכללא הוא דשבת בכ"מ היינו לפ"מ שהיא באותו מקום היום והלילה מ"מ צריך שישמרו את השבת היקף שלם דהיינו מעל"ע והכא כיון שראו שמיד אחר קבורתו הי' סוף הלילה ממילא יהי' סוף השבת כמו תמיד וא"כ לא שמרו את השבת הזה היקף שלם וזה הוי בגדר חילול שבת כיון שחסר להם ששה שעות הראשונות משבת ולא שמרו שבת זה אלא שמונה עשר שעות וז"נ בביאור ד' הירושלמי (ובאמת הענין שזרחה להם חמה שיתחללו שבת במיתתו של רבי נראה עפ"מ דמבואר בגמ' דילן כתובות (דף ק"ג ע"ב) אמר ר' חמא אותו יום שמת רבי בטלה קדושה ובתוס' שם בשם רבינו חיים דהיינו קדושת כהונה ועיי"ש בשם הירושלמי מבואר דגם כהונה בטלה ביום שמת בו רבי נראה שהורו בזה דרבי שהי' נשיא של כל ישראל ובמיתתו נתכפרו כל ישראל יש לו דין קרבן ציבור שדוחה שבת וטומאה ולכן כל מי שישוב בתשובה והי' בהספידו של רבינו הקדוש נתכפרו לו כמו בכל ק"צ ויש אתי עוד דרכים בזה בהבנת הענין הנ"ל ואכ"מ רק אמרנו להזכיר כאן דברים אלה מפני שהם חלק מהדרוש שאמרנו בקהל עם בק"ק "קאזמינקא" ביום "ג' י' כסליו" דהאי שתא בהספידו של כבוד אהובי גיסי הרב המאוה"ג צדיק וחסיד מ"ו "מנחם" זצ"ל אשר נפטר והלך לעולמו אור ליום "ב' ט' כסליו" ולא זכיתי להיות בעת קבורתו כי לא הייתי בביתי לזאת אמרתי להזכיר כאן קצת ממה שדרשתי להזכרת נשמתו וימליץ בעדי בעולם העליון עבורי ועבור כל ב"ב שיחי' ותנצבה"ח)

ט) (כ"ד ג') מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד וגו' מערב עד בוקר וגו'. בתו"כ פרשה י"ג אי' בזה"ל מערב ועד בוקר תן להם מידתן שיהי' דולקין מערב ועד בוקר ושלא תהי' להם עבודה מערב ועד בוקר אלא הם אמנם בגמ' דילן איתא בזה"ל מערב ועד בוקר תן להם וכו' דבר אחר מערב ועד בוקר א"ל עבודה שכשרה מערב ועד בוקר אלא זו עבודה בלבד ונראה דכונת התו"כ במה שאומר ושלא תהי' להם בוא"ו הנוסף שלא נטעה לומר דהוא פירוש ב' ולפ"ז נוכל לומר דשוב אין מצוה ליתן כמידתה מיד רק יכול ליתן בו שמן כל הלילה שיהי' דולק מערב ועד בוקר לכן קאמר התו"כ דתרתי ש"מ וזה מוסכם דצריך ליתן לה כדי מידתה שתהי' דולקת מערב ועד בוקר אמנם גמ' דילן דגרסי דבר אחר ס"ל