עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › כלי חמדה ויקרא

כלי חמדה ויקרא רו

Keli Chemdah Vayikra 206 · כלי חמדה ויקרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

נותר דוחה שבת ונהי דשבת הוי ל"ת שיב"כ כ"כ הפוסקים דלפי מסקנת הסוגי' דעלי' אמרינן דעדל"ת שיב"כ את"ד

ואם אמנם כי ד"ח המה אמנם חדודם קודם ללבונם ולקושטא דמילתא הרבה ת' בדבר והנה לכאורה תמהני עליך מאוד שלא הרגשת כלל דאפי' א"נ שא"א לקיים המצ"ע דשריפת נותר של ק"פ בלתי דחיות הל"ת של יו"ט מ"מ ל"ש לומר דהוי בגדר הותרה כיון דכל המצוה אינה מוכרחת ובאה רק במקרה ע"י שניתותר מהפסח וברור הד' דהרמב"ן ז"ל לא קאמר בכה"ג דהוי בגדר הותרה אלא בעבודת הקרבנות שדוחה שבת וכן ביבום דא"א שזה דבר שאינו תלוי בדעתו של אדם וכיון שאמרה תורה עשה זו במקום ל"ת זו שפיר אמרינן דהוי בגדר הותרה משא"כ היכא דגוף העשה אינה מוכרחת כלל ואדרבא החובה על אדם שלא יבוא לידי מצוה זו בשום אופן איך אפ"ל דעתה כשעבר על הלאו לא תותירו עד בוקר ומוטל עליו מצות שריפה יהי' בגדר הותרה

אמנם יש לקיים דבריך עפ"מ שכתבנו בחידושינו לתרץ דברי רבינו המג"א ז"ל בזית רענן שכ' לפ' דברי המכילתא הנ"ל דכונת המכילתא משום דכתיב ביו"ט כל מלאכה לא יעשה בהם לבד לצורך או"נ וא"נ דשריפת נותר מותר ביו"ט הרי בטל הקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם משא"כ שבת הו"א דלידחי ואע"ג דא"כ בטל הקרא דל"ת כל מלאכה ז"א הא יכול לקיים בשאר שבתות השנה ותמהתי עליו הא גם בפסח אפשר לקיים הקרא אם לא עבר על הלאו דלא תותירו ול"צ לבוא לידי המצ"ע דשריפת נותר ויש לדחוק דכוונתו דמ"מ השתא דעבר והותיר הרי א"נ דדוחה יו"ט שוב א"א לו לקיים הקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם אך זה דוחק והעיקר נראה דכוונת המג"א ז"ל כיון דבפסח איכא ל"ת דועצם לא תשברו בו בעצם שיש בו מוח א"כ הוכרח להיות נותר תמיד וא"כ א"נ דדוחה יו"ט הרי בטל הקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם כיון דתמיד המלאכה מותרת לצורך שריפת נותר מה שמוכרח במוח שבעצמות ואע"ג דשורף בעצמות א"ב משום שבירת העצם ואסור כן משום חשש שמא פקע או משום הפסד קדשים וזה רק מדרבנן כמו שחקר בת' מוהרי"מ ז"ל סי' י"א עיי"ש א"כ מה"ת ל"צ שיהי' נותר כלל דאפשר ע"י שריפה אך י"ל דנהי דחשש שמא פקע הוא רק חששא דרבנן היינו דוקא לדידן דגורם באיסורין אינו אסור מה"ת א"כ אף אם יפקע במק"א מ"מ הוא אינו אלא בכלל גורם משא"כ לר' ישמעאל לשיטתו דס"ל דאפי' דהיכא דכתיב לא תעשון כגון במוחק את השם ג"כ גרמא אסור מה"ת אפי' בדרך רחוק כמ"ש בספרי ראה מובא ברש"י ז"ל עה"ת שם בקרא דלא תעשון כן לד' אלקיכם עיי"ש א"כ י"ל דלדידי' אסור שריפת עצם מה"ת מחשש שמא פקע וגורם שבירת עצם וא"כ מוכרח שריפת נותר בפסח מה"ת וא"ש דברי המג"א ז"ל. ומעתה גם דבריך נכונים דשפיר הוי כמו עבודת היום בשבת דא"א בלתי דחיית הל"ת דשבת ה"ה הכא כיון דעשה דשריפת נותר מוכרחת בפסח וא"כ לענין יו"ט הוי בגדר הותרה אך באמת ז"א דאף דהמצוה מוכרחת אבל אינה מוכרחת שתיעשה ביו"ט דהרי אפשר לשרוף אותו לאחר יו"ט ואינו דומה לקרבנות דחובת היום הן וא"א בשום אופן לקיים המצוה בלתי דחיות הל"ת מה שא"כ בשריפת נותר לא יתכן עליו שם הותרה בשום אופן שבעולם לזאת אין מקום לדבריך וגוף דברי הג' נב"ש ז"ל יש לעי' בהם הרבה וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ

אמנם מה שנראה לענ"ד ביאור דברי המכילתא עפ"ד הריב"א הנ"ל דנהי דאין עדול"ת ועשה מ"מ הל"ת נדחת ומעתה נראה דבאמת בזה ל"צ קרא כלל שלא ידחה יו"ט ויהי' מותר לכתחילה כיון דאין עדול"ת ועשה רק דבלא קרא ה"א דאינו לוקה על הל"ת דיו"ט ואינו חייב