כלי חמדה ויקרא כ

ואכמ"ל יותר רק רשמתי בזה מה שיש להעיר מיו"ט מפני שלא ראיתי עוד בשום ספר שיעיר בזה אמרתי להעיר ראשי פרקים

ומה שנראה עוד בזה לחלק בין שבת ליו"ט בהקדם לפרש דעת רש"י ז"ל שס"ל דאע"ג דשחיטה בזר כשירה מ"מ זר אסור לשחוט בשבת קרבן ציבור וחייב משום שבת שלכאורה אינו מובן כיון דשחיטה בזר כשירה אמאי יהי' בגדר מחלל שבת. והנ"ל בזה עפי"מ דשמעתי בשם כבוד אדמו"ר הקדוש גאון עוזינו האב"ד דק"ק סאכטשאוו שליט"א שהעיר דבכל הקדשים אמאי יהיו מותרין לשחוט כל השחיטה בשבת לפימ"ש היראים להוכיח דחתיכת העור ותחילת שחיטה אינו מום. והנה נודע דעת הר"מ ז"ל בפירוש המשניות חולין (דף י"ד) דבכל שוחט מיד כשחותך העור ובתחילת שחיטה הוי מחלל שבת וא"כ אמאי יהי' זה מותר בשבת כיון דאפשר מע"ש הוי בזה מחלל שבת שלא לצורך והיא הערה עצומה. ותי' כיון דאשתרי שבת לגבי עבודה והוא במעשה אחת הוי כמו ציצין שא"מ שחוזר עליהן כ"ז שלא פירש ולכן מותר כל השחיטה בשבת (ואע"ג דיש לומר דשאני התם שכבר ניתן שבת לדחות לגבי מילה משא"כ הכא בתחילת השחיטה הוי מחלל שבת במה שאפשר מע"ש אמנם נראה כיון דאשתרי שבת לגבי עבודה אין נפ"מ וכיון דהכל במעשה אחת מותר לעשות כל השחיטה בשבת וזה מוכרח]. ומעתה נראה שזה דעת רש"י ז"ל דס"ל דזר אסור לשחוט בשבת אע"ג דשחיטתו כשירה דרש"י ז"ל ס"ל דשבת לא הותרה אלא לכהנים אבל לזרים אע"ג דמאי שכשר בו בוודאי גם אצלו דוחה כמו כל הדברים שדוחין שבת דכשר בזרים ג"כ אבל זה רק מכח דחוי' אבל לא בגדר הותרה וכיון דהוא רק בגדר דחוי' שוב א"ד שבת תחילת השחיטה כיון דאפשר מע"ש ולכן זר ששחט בשבת חייב משום שבת על התחלת השחיטה וזה נכון מאוד בדעת רש"י ז"ל

אך הנה בעיקר ד' הר"מ ז"ל דס"ל דשוחט בשבת הוי מחלל שבת בתחילת השחיטה הר"ן ז"ל פליג עליו וס"ל דבתחילת השחיטה הוי מקלקל ולפי"ז למ"ד מקלקל בחבורה פטור ליכא חילול שבת בתחילת שחיטה ומעתה א"ש דברי רש"י ז"ל בטו"ט ודעת דביבמות שם ע"כ דאזלה הסוגי' דמקלקל בהבערה חייב מדמקשינן אי בהקטרה והאמר ר"י הבערה ללאו יצאת וקשה ת"ל הא הוי מקלקל וע"כ דס"ל להסוגיא דמקלקל בהבערה חייב וממילא ה"ה דמקלקל בחבורה חייב א"כ בזר דלא אשתרי שבת אצלו חייב משום שבת על תחילת שחיטה כיון דאפשר מע"ש כנ"ל. ומעתה זה דוקא בשבת אבל ביו"ט לפי"מ שכתב המאירי בחידושי ביצה (דף ו') דאפילו למ"ד דמקלקל בחבורה חייב בשבת ה"ד בשבת אבל ביו"ט לכ"ע מקלקל בחבורה פטור כיון דנלמד מקרא דביום אפי' בשבת אין לנו לימוד אלא על שבת וא"כ ביו"ט גם רש"י ז"ל מודה דאם שחיטה בזר כשירה ל"ש לחייבו משום יו"ט דאפי' א"נ דהוא רק דחוי' אצל זר מ"מ כיון דכשר בו הרי דוחה אצל זר ג"כ. ואי דהוי מחלל יום טוב בתחילת שחיטה. ז"א דע"ז אינו חייב כיון דהוי מקלקל. וז"נ לפילפולא בדעת רש"י ז"ל

ובאמת ביסוד הדברים הנ"ל יש לפלפל הרבה ונוכל לומר דזה שורש פלוגתת ר"א ור"ע אי מכשירין שאפשר לעשות מע"ש דוחין שבת בעבודה ונאמר דר"א לשיטתו דס"ל מקלקל בחבורה חייב הוכיח כן מהא דמותר תחילת שחיטה בשבת בקדשים אע"ג דהוי מכשירין שאפשר לעשותו מע"ש. אמנם ר"ע לשיטתו דס"ל דמקלקל בחבורה פטור א"ר מתחילת שחיטה. וחילוק זה בין כשהוא במעשה אחת או לא. לא ס"ל לר"א כיון דתחילת המעשה בחילול שבת. וי"ל עוד עפי"ז בישוב דעת הרשב"א ז"ל בחי' ביצה שכתב דחביבא