כלי חמדה ויקרא קצז

אלא מצד שחיטת אמו וכמות שהיא עכשיו א"א שיתטהר אינו בכלל אין נבילה חוזר להכשירה אך באמת יש לחלק דהכא א"נ דעתה היא נבילה שפיר הוי בכלל אין נבילה חוזר להכשירה כיון דל"צ מעשה בגופה אלא בפרה וממילא מתטהר ע"י שחיטת אמה אמנם נראה דזה תלי' אם אמרינן עובר ירך אמו דא"נ עובר לאו ירך אמו א"כ מעשה האם לא הוי מעשה בגופה ושוב מדמותר ע"י שחיטת אמה מוכרח דגם השתא אינה נבילה משא"כ א"נ עובר ירך אמו א"כ א"ר מזה דמותר בשחיטת אמו דהשתא אינו נבילה וא"כ י"ל דר"ח ס"ל עובר לאו ירך אמו לכן דריש הך ק"ו משא"כ הר"מ והרמב"ן ז"ל ס"ל להלכה דעובר לאו ירך אמו וממילא ליתא לק"ו דר"ח וא"כ הא די"ל דאינו טמא עד שיצא לאויר העולם היינו רק משום דהוי טומאה בליעה וא"כ שפיר אמרינן דלא הוי סרוחה מעיקרא משום דחזי אגב אמי' והוא ישוב נכון מאוד בעזהי"ת (ויש לעי' קצת דנראה דאם עובר ירך אמו והוי כאבר מאברי' ע"כ דחי היא דאל"כ ל"ש דהוי אבר מאברי אמו דאמו חי' וזה אבר מת ואין לו התחברות עם שאר אברים וא"כ אם אמרינן עובר ירך אמו ממילא כחי חשיב וא"כ יש לסתור דברינו שבפנים אך יש לעי' עוד בזה והבן היטב) ובאמת הדקדוק מלשון הר"מ ז"ל היא דקדוק עצום וכן הכריח הג' מרי"ט אלגזי ז"ל מד' הרמב"ן ז"ל כמבואר למעי' בדבריו ולזאת נראה לענ"ד נכון כמו"ש

ו) והנה ראיתי במכתבך שכתבת לתמו' על הפנים יפות שם במ"ש בסו"ד דאפי' א"נ דנבילה הוי לאו הנל"ע כר"י אליבא דריה"ג ביומא (דף ל"ו) מ"מ כהנים לקי דכהן לקי גם על לאו הנל"ע וה"ר מתמורה לענין אונס שגירש דכהן לקי וכתבת ע"ז לא הבנתי הלא שם הפירוש רק משום דאינו יכול להחזיר גרושה וליכא גבי' עשה משא"כ היכא דיכול לקיים העשה שפיר גם כהן פטור ודבריו נפלאו ממנו להבינם עכ"ל. והנה אם כוונתך בפשיטות תמהני עליך שלא זכרת את ד' רש"י ז"ל תמורה שם ללשון ראשון שפירש בהדי' ד' הגמ' שאני כהנים דרבי בהו רחמנא קדושה יתירה דהיינו אפי' בלאו הנל"ע לקי עיי"ש וכל המחברים משתמשים בסברא זו אמנם מפני שקשה עלי להחליט עליך ששגית בדבר פשוט כזה הנני דן אותך לכ"ז וכוונתך נראה דנהי דכהנים לקי על לאו הנל"ע דילמא ה"ד היכא דאין בידו לקיים העשה נהי דבישראל כה"ג לא לקי כיון דמשכח"ל ניתק בזה אחמרה רחמנא בכהנים משא"כ לאו דנבילה אם אמרינן דהוי לאו הנל"ע אע"ג דא"א לקיים העשה אחר עבירת הלאו ע"כ צ"ל דהכא תלי' אם יכול לקיים קודם עבירת הלאו שוב הוי בכלל לאו הנל"ע א"כ ה"ה כהנים כיון דקודם עבירת הלאו יכולין לקיים העשה שוב הוי נל"ע והוי ככל ישראל ומנ"ל דבכה"ג ג"כ חמירי כהנים כן יש לומר בכוונתך אך אם זה כוונתך אינה כ"כ קשי' על בעל הפלא"ה ז"ל ואדרבא כד נחית לעומקא נראה שד' ז"ל נכונים מאוד דהנה באמת יש לעי' לל"ק דרש"י תמורה הנ"ל דהפירוש בגמ' דכהנים לוקין על לאו הנל"ע והא בכהנים לא משכח"ל ניתק כלל אמנם נראה דזה תלי' בפלוגתת ריוה"ג ור"ע אי נבילה הוי לאו הנל"ע אע"ג דא"א לקיים העשה אחר עבירת הלאו כיון דמ"מ איתא בכלל העשה הוי לאו הנל"ע כיון דקודם עבירת הלאו יכול לקיים העשה א"כ ה"ה כהן אונס שגירש שפיר הוי אצלו לאו הנל"ע משא"כ א"נ דלאו דנבילה הוי לאו מעלי' דעיקר תלי' שבעינן שאחר עבירת הלאו יהי' בגדר קיום העשה א"כ ה"ה בכהן אונס שגירש לא הוי לאו הנל"ע כלל דלאחר עבירת הלאו לא משכח"ל העשה כלל וא"כ מוכרח מזה דלריוה"ג דס"ל דלאו דנבילה הוי לאו הנל"ע ע"כ כהן לקי על הנל"ע כזה כמו גבי אונס שגירש וא"כ דברי הפלא"ה מוכרחין וז"ב לענ"ד

ובאמת יש לי עיון בעיקר ד"ז דלריוה"ג הוי לאו דנבילה לאו הנל"ע אם