כלי חמדה ויקרא קפה

ר"י לשיטתו שפיר מקשינן כיון דסתם תו"כ הוא ר"י א"כ לדידי' נראה דחייב להתאבל מה"ת על אשתו דס"ל דלשארו זו אשתו והר"מ באמת אינו פוסק בזה כתו"כ משום דלהלכה כר"א דחליצה בלילה פסולה כנ"ל ובעיקר קושיית המנ"ח כתבתי עה"ג די"ל בפשיטות דהר"מ ז"ל מפרש דקושיית הגמ' הוא מצד אכילת יוה"כ ולא מצד אנינות ועי' בח' חכ"צ סי' קנ"ז ועי' בתוס' ישנים יומא שם ובמג"א סי' תרי"ב סק"ו ומש"כ לעיל בפ' שמיני בזה ואכמ"ל]

ולפי"ז נראה דהר"מ ז"ל והרמב"ן ז"ל פליגי בזה אי השארות נפקע לאח"מ והרמב"ן שכ' בס' תורת האדם דחיוב איבול וטומאה לאשתו היא מה"ת מטעם דלשארו זו אשתו היינו משום דס"ל להלכה דהשארות לא פקע לאח"מ ויש להוכיח שכן דעת הרמב"ן ז"ל ממ"ש בח' ב"ב (דף קי"ד ע"ב) לפרש הא דאין הבעל יורש את אשתו בקבר דהבעל אינו יורש את אשתו לאחר מותו שכיון שהיא מותרת לינשא לאחר הרי היא קונה את עצמה לגמרי במיתת הבעל ואין הראשון יורשה עכ"ל הרי מבואר להדיא מדה"ק דהטעם דפקע השארות משום דחזינן דמותרת לינשא ע"כ דקונה את עצמה לגמרי וא"כ י"ל דז"ד במיתת הבעל אבל במיתת האשה דאינו בכלל מתיר שפיר י"ל דהשארות לא פקע וכמוש"ל בשם הכנה"ג (ויש להעיר לפי"ז לפמש"ל דלפי"ז נראה דצדקו ד' הג' יד אליהו ז"ל דאחות אשה כשהיא טריפה מותר באחותה דאין סברא לחלק בין מחיים ובין לאח"מ א"כ יקשה אמאי קי"ל דאין קדושין תופסין באחות אשה ניחוש דילמא אשתו טריפה ושוב ליכא איסור אחות אשה וא"ל מצד דאזלינן בת"ר דרוב נשים לאו טריפות הן ז"א לפמש"כ הרמב"ן ז"ל להסביר הענין דהא דשלח שליח לקדש אשה ומת השליח דאסור בכל הנשים שבעולם ולא אמרינן דמוקמינן הקרובות בחזקת פנוי' משום דחזקת הקרובות שאין אנו דנין השתא עליהן ל"מ לדידה ולכן כשאנו נבוא לדון לאשה זו אמרינן דילמא הקרובה נתקדשה וא"כ ה"נ באחות אשה נימא דילמא אשתו טריפה כיון דאין אנו דנין השתא על אשתו אלא על אחותה ל"מ הרוב של אשתו לגבי אחותה ואין לומר מצד חזקת איסור של אחותה בעצמה ומשכח"ל לאחר י"ב חדש שנשא אחותה א"כ הרי נתברר עתה שאז לא היתה טריפה ונאסרת לו ושוב מוקמינן אותה על חזקת איסור דמעיקרא ז"א דאפי' א"נ דחזקה שלא נתבררה בשעתה הוי חזקה מ"מ לפי"ז תמיד אם יקדש אחות אשתו בתוך י"ב חדש כשנשא אשתו יהי' ספק קדושין ומבואר להיפך בקדושין (דף נ' ע"ב) ועיי"ש פלוגתת אביי ורבא ורבא ס"ל בפשיטות דכל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו וקשה אמאי לא יהי' ספק קדושין עכ"פ ויש לפלפל בזה דרבא לשיטתו ס"ל טריפה חי' וא"כ ממילא אפי' באחות אשתו טריפה איכא איסור אחות אשה וצ"ע עוד בזה ואכ"מ)

ואם כנים הדברים הנ"ל יש לומר בזה מה דקשה לכאורה על האור זרוע הנ"ל שס"ל דפלוגתת ת"ק ור"א אי חליצה הוא תחילת דין או גמ"ד היינו דפליגי אי איסור יבמה לשוק הוא איסור חדש או מכח אישות הבעל מגמ' ערוכה גיטין (דף פ"ג ע"ב) דאמרינן בגמ' דהשיב רשב"א תשובה לד' ר"א וכי היכן מצאנו שזה אוסר וזה מתיר ומקשינן והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר ותרצינן התם יבם הוא דקאסר לה דאי מבעל הא שרי' וקיימא ולפ"ד האור זרוע דהוא פלוגתא דתנאי כנ"ל א"כ י"ל דר"א ס"ל כת"ק דאיסור יבמה לשוק הוא מכח הבעל וא"כ שפיר מצאנו זה אוסר וזה מתיר (ועיין באתוון דאורייתא כלל ח' העיר מד' הגמ' הנ"ל ובהוספות לכלל הנ"ל הרגיש בעצמו מד' הגמ' יבמות וזכה לכוון לד' האור זרוע וכ"כ בזה באורך במק"א

אמנם להנ"ל א"ש כיון שביארנו דא"נ דשומרת יבם היא מכח הבעל