כלי חמדה ויקרא קעז

הכה"ג בן גרושה או ב"ח אי אמרינן מתה כהונה או בטלה כהונה ואסיקנא דמאן דאמר מתה כהונה כר"י ומ"ד בטלה כהונה ע"כ ל"ק ר"י התם דכתיב בירך ד' חילו וגו' אבל הכא אפי' ר"י מודה וברש"י ז"ל עבודותיו כשרות אבל לענין שאר דברים אינו כהן נראה לכאורה דפליגי אי חלל הוי בכלל כהן ג"כ או דאמרינן דא"ב קדושת כהונה כלל רק עבודותיו כשרות אמנם לאחר העיון נראה דכ"ע מודים שאין עליו קדושת כהונה אמנם מ"ד מתה כהונה ס"ל כיון דסוף כל סוף עד עתה שנודע הי' כל עבודותיו כשרות אפי' עבודות כה"ג והי' עליו שם כהן גדול ולכן הו"ל כאילו מת ונסתלק מכאן ולהבא ובאמת נלפענ"ד דענין זה דחלל שעבד עבודתו כשרה הוא משום דהוא מבני אהרן ועבד עבודה בבגדי כהונה עבודתו כשרה דהנה ענין עבודה תלי' עיקר בבגדי כהונה ואפי' כהנים אם אין בגדיהם עליהם הו"ל כזרים לענין עבודת המזבח וכן כה"ג אם אין עליו השמונה בגדים הו"ל כזר לענין עבודה ולכן גם חלל עבודתו כשרה כשלובש בגד"כ כיון דהוא מבני אהרן גלי רחמנא בירך ד' חילו דעבודתו כשרה מה שא"כ מה דשייך בכהנים מפאת שהם כהנים ולא מפאת בגדי כהונה כגון אכילת קדשים דל"צ בגדי כהונה אסורין לחלל כמו לזר וכן במצורע דהמצוה על הכהן לטמאו ולטהרו החלל פסול כיון דזה דצריך כהן במצורע הוא מפאת שהוא כהן בעצם דאינו לובש בגדי כהונה בין בטמאו ובין בטהרת מצורע כמו"ש לעיל בפ' תזריע

ואם אמנם כי כעת ראיתי להג' בעל תפארת ישראל ז"ל בפתיחה לסדר קדשים בפרק ד' אות ל"ב שכ' להכריח להיפך מדצריך כהן דוקא וכיון שהכהנים שאין בגדיהם עליהם א"כ עליהם והו"ל כזרים א"כ ע"כ דצריך בגד"כ. אך לענ"ד שגה בדבר פשוט כיון דכל כהנים כשרים בזה אפי' שוטה וקטן ל"ש בו בגד"כ כלל ומזה עצמו מוכרח להיפך כיון דחלל פסול ע"כ דאינה עבודה ול"צ בגד"כ דכל דבר שצריך בגד"כ חלל כשר בהן כמו בפרה אדומה אע"ג דכל מעשי' בחוץ מ"מ כיון דחטאת קרי' רחמנא וצריכה בגד"כ אם נעשית ע"י חלל כשרה ועי' במנ"ח מצוה קס"ט אות י"ג ועי' ברמב"ן ז"ל פ' תבוא בקרא ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם שהביא בשם הספרי שהכונה על כהן שהוא מוחזק וכשר לך באותן הימים הי' קרוב ונתרחק כשר וכתב הרמב"ן ז"ל על זה ונראה שהם בזה שאם הקריב בכורים בכהן שהוא בחזקת כשר ולאח"ז נמצא שהוא בן גרושה כשרין ולכאורה צ"ע דלמה לי קרא מיוחד לענין בכורים כיון דבכל הקרבנות כבר נשמע מקראי דעבודתו כשרה מה ס"ד דבכורים לא יהי' כשרים אמנם נראה משום דבכורים אע"ג דהי' טעונין תנופה על המזבח מ"מ עיקרן הם מתנת כהונה והם כתרומה וניתנין לכהן מפאת שהוא כהן בעצם וחלל אינו בכלל זה ולכן סד"א דאם נמצא חלל צריך להביא בכורים אחרים קמ"ל הקרא דא"ל אלא הכהן שבימיך וז"ב. ועי' בתוס' כתובות (דף כ"ג ע"א) בד"ה עידי טומאה שכ' בזה"ל וקשה לר"ת דבשבוי' נמי איכא איסור סקילה אם נשאת לכהן שישמש בנה ע"ג המזבח בשבת ותמהו האחרונים הא חלל קודם שנודע עבודתו כשרה ועי' בהפלאה ז"ל שכ' דכונת ר"ת ז"ל על יוה"כ שחל בשבת דעבודת היום רק בכה"ג וכיון שהוא חלל אינו ראוי לכה"ג דלא אמרה תורה אלא דאינו מחלל עבודה אבל עכ"פ לכל מילי א"ל דין כהן וכ"ש שאינו כה"ג כלל וממילא דאיכא חילול שבת ביוה"כ שחל להיות בשבת. והנה דה"ק תמוהין וא"ל מובן כלל וכבר תמה עליו הג' במנ"ח ז"ל בקומץ מנחה מצוה קפ"ה עיי"ש. אמנם מה שנראה לענ"ד לקיים דברי חכמים עפמ"ש להסביר הענין דחלל אפי' עבודת כה"ג כשרה אם נתמנה לכה"ג היינו משום דעבודה צריכה בגדי כהונה וכיון שלבש בגד"כ אע"ג שהוא חלל עבודתו כשרה