כלי חמדה ויקרא קעג

מתני' בדרך רחוק כזה שהי' חבושין בבית האסורין זמן רב וגם בזה יש לחוש דילמא משומר בית האסורין נתעברה כדאיתא במס' חולין (דף י"א ע"ב) דאין אפוטרופוס לעריות ואף שבסוגיא שבסוף פ' אלמנה מוקי לה הגמ' בחבושין בבא"ס ול"ח שמא משומר בא"ס נתעברה התם מיירי לענין תרומה שהיא קיל יותר וכו' ועכ"פ ל"ל להמרדכי לאוקמה כה"ג הא יש לאוקמה מתניתין בפשיטות שיש לו בן ממזר מאשתו שנשא ואח"כ נודע לו שהיא אסורה עליו באיסור ערוה ובנו זה הוא ממזר דבזה בודאי אין לנו לחוש דילמא זינתה עם אחרים כיון שרוב בעילות אחר הבעל עכ"ל ולפענ"ד נראה דלא ק"מ דמה שהקשה דלמה לא כ' המרדכי דמיירי היכא דהי' בטעות והי' ס"ל שבהיתר דר עמה לק"מ דא"כ מאי קמ"ל המשנה וחייב על הכאתו ועל קללתו דהרי פשיטא הוא ובאמת קושיתו לא תסוב על המרדכי רק על הגמ' לקמן דמקשינן וחייב על הכאתו הא אינו עושה מעשה עמך וקשה מה קו' הא י"ל דהמשנה מיירי בהי' בטעות ולא מיקריא אינו עושה מ"ע וע"כ בכה"ג פשיטא דמחויב ולכן מוכרח הגמ' לומר דבאמת מיירי דהי' מזיד ורק כיון שעשה תשובה א"כ עושה מ"ע קרינן בי' ועכ"פ ד' המרדכי מבוארין בגמ' דמיירי דהי' מזיד:

ועיינתי עוד הפעם וראיתי שהרב בעצמו הרגיש בדברינו אך שאני כתבתי ביתר ביאור ומה שהקשה הא אין אפוטרופוס לעריות. הנה באמת בסו"פ אלמנה מוקי הגמ' בחבושין בביהא"ס ומ"ש הרב לחלק דחוק בעיני והעיקר נלענ"ד דבאמת התם בחולין שפיר דחי הגמ' דאם לא ניזל בתר רוב ובעי אביו ודאי גם חבושין בבהא"ס ל"מ די"ל משומר ביהא"ס נתעברה ואין אפוטרופיס לעריות אבל לפי מה דקי"ל דאזלינין בת"ר ה"ה דחבושין בבהא"ס הוי רוב עכ"פ ושפיר אמרינן דהוה בנו ופוטר מן היבום וז"ל בעזהי"ת. אמנם מה שהקשינו על המרדכי קשה דאמאי לא כתב דמשכח"ל באנס אחת מחיי"כ. וראיתי בלשון הרב המגיד בהל' יבום שם ה"ד שכ' בזה"ל דבר זה אינו מבואר בגמ' אבל דעת רבינו דע"כ לא אמרינן בגמ' וכו' אבל האומר זה בני מאנוסתי או ממפותתי אינו יודע אם זה בבירור מחמרינן וכו' נראה מלשונו ז"ל דה"ה באנוסה סובר הר"מ ז"ל דא"ז בנו ודאי ואני אומר עפר אני תחת כפות רגליו ובזה לא זכיתי להבין אמאי באנוסה לא יהי' בנו ודאי כיון דל"ש מדאפקרה וצ"ע עכ"ל בח' שם. היו"ל מזה דיש כמה גווני בנו ודאי בממזר או דהי' נשואין בטעות או בחבושין בביהא"ס או באנס אחת מחיי"כ דבכה"ג הוי בנו ודאי וז"ב ופשוט. ועי' בס' פני יהושע ריש מכות בתוס' ד"ה מעידין אנו באיש פלוני שהוא ב"ג וב"ח שהוקשו בתוס' דאמאי לא תני מעידין אנו באיש פלוני שהוא ממזר וכתב הוא ז"ל דבממזר לא משכח"ל כלל ענין הזמה דהרי הזמה אינה אלא במעידין שביום פלוני הי' עמהם וע"כ דהעדים העידו שביום פלוני ראו שאמו זינתה לאחד מקרובי' מנא ידע דהוי ממזר ודאי דילמא כשם שזינתה עם זה וכו' ועיי"ש כל דבריו אמנם לפמ"ש שפיר י"ל בפנ"י רק דמיירי דהעדים אומרים דאחד מקרובי' אנס אותה ביום פלוני דבכה"ג לא אמרינן מדאפקרה כיון דהי' באונס וא"כ הוי ממזר ודאי ואח"ז באו עדים והזימם שביום פלוני עמנו הייתם ועי' מ"ש בח' ריש מכות בזה ע"ד הפני יהושע ואכ"מ. אמנם אכתי יש לעי' בהא דילפינן דאזלינן בתר רובא בחולין (דף י"א) ולקמן (דף ס"ט) דאמאי לא הביא הגמ' כלל לראי' ממולך דאמרה תורה דבעי זרעו דוקא ואי לאו הכי לא חייב וא"כ יש תמיד לחוש דילמא לאו אביו הוא וע"כ דאזלינן בת"ר וקושי' זו הקשה אותה אחי הב' המופלג מוה' ישראל נ"י אלי במכתב זה לא כביר וח"א אמר לי שכ"כ בסה"ג מלבוב זצ"ל בשם הגאון בעל שערי תורה שנתקשה בזה והוא באמת קושי' גדולה ולכאורה עלה בדעתי דא"ל דה"א דאזלינן בת"ר הו"א דאה"נ דאב המעביר מזרעו