כלי חמדה ויקרא יז

להשתעשע בד' בני הרב ז"ל וישמע חכם וגו'

ה) במסכת ברכות (דף ל"א ע"ב) אל הנער הזה התפללתי א"ר אלעזר שמואל מורה הלכה בפני רבו הי' שנאמר וישחטו את הפר ויביאו הנער אל עלי משום דשחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזינהו שמואל דמהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשירה אייתי' לקמי' דעלי אמר לי' מנ"ל הא א"ל מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה א"ל מימר שפיר קאמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את ומורה הלכה בפ"ר חייב מיתה וכו'. אמרה לו אל הנער הזה התפללתי עכ"ל הגמ'. והנה כבר הקשו המפורשים אטו עלי לא ידע ששחיטה כשירה בזר. גם הלשון שאמר עלי מימר שפיר קאמרת מיהו מורה הלכה את משמע קצת דזה תלוי בזה דמשום דשפיר קאמר הוי מורה הלכה בפני רבו

והנראה בזה דרך פילפול דהנה העולם מקשין לדעת הר"מ ז"ל דכהנים שלבשו בגד"כ שלא בשעת עבודה לוקה משום כלאים א"כ הי' שמואל מותר להורות הלכה בפני רבו כיון דהי' לאפרושי מאיסורא כיון דלפי האמת שחיטה לאו עבודה הוא ואסור לילך בבגדי כהונה בשעת שחיטה. אמנם בעיקר הדבר כבר כתבתי במק"א דלר"ע דס"ל דבמדבר אשתרי בשר נחירה וכתבו הפוסקים דלפי"ז במדבר הי' שחיטה עבודה כיון דלא הי' נוהג בחולין א"כ במדבר הי' צריך כהן ובגד"כ בשחיטה נהי דאח"כ כשבאו לארץ והוצרך שחיטה אף בחולין נפק"ל מכלל עבודה מ"מ אינו לוקה בלובש בגד"כ בשעת שחיטה כיון דמקודם הי' שחיטה עבודה והי' צריך בזה בגד"כ אין סברא שאח"כ יהי' אסור ללכת בבגד"כ בשעת שחיטה כיון דבעצם הי' עבודה והארכנו בזה לת' כמה ענינים ואכ"מ

אפס גוף הדבר שכתבו הפוסקים בפשיטות דלר"ע הי' שחיטה במדבר עבודה והי' צריך כהן דוקא הוא מכח דברי התוס' שכ' הטעם דשחיטה לאו עבודה הוא משום שנוהג בחולין ג"כ ומזה הוכיחו דבמדבר שלא הי' נוהג בחולין הי' שחיטה עבודה אמנם נראה דזה תליא בפלוגתת ר"ש וחכמים במנחות (דף י"ט ע"א) דאמרינן התם בגמרא דשחיטה בזר כשרה משום דכתיב והקריבו בני אהרן את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה ומקשינן בגמ' דלר"ש וא"ו מוסיף על ענין ראשון א"כ שחיטה בזר תהי' פסולה ותרצינן שאני התם דאמר קרא וסמך ושחט מה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים. ומעתה נראה דסברת התוס' ל"ש אלא לרבנן דלא גלי קרא להדיא דשחיטה כשרה בזר רק משום דלא כתיב בי' כהונה וקשה הא סוף כל סוף אמאי לא יהי' עבודה וצ"ל משום שנוהג בחולין א"כ שפיר י"ל דבמדבר הי' צריך כהן ולכן לא כתבה התו' כהונה אלא מקבלה ואילך דזה תמיד צריך כהונה משא"כ שחיטה אמנם לר"ש דיליף מוסמך ושחט וגלי קרא להדיא דמיד בהקמת המשכן הי' שחיטה כשרה בזר א"כ לא הי' שחיטה עבודה בשום פעם רק הכשר עבודה וז"ב לענ"ד

ומעתה מדוקדק מאוד שאלת עלי דשאל את שמואל מנ"ל הא דשחיטה בזר כשירה וחשב דיאמר טעמו דר"ש משום דילפינן מוסמך ושחט וא"כ שחיטה הי' כשרה תמיד בזר וא"כ הוי שחיטה שלא בשעת עבודה ולוקה משום כלאים ול"ה מורה הלכה בפ"ר כיון דהוא לאפרושי מאיסורא אמנם באמת אינו כן דעיקר הלימוד מוהקריבו דמהקרבה ואילך מצות כהונה. ועיין בתוס' זבחים (דף ל"ב ע"א) ד"ה ת"ל עיי"ש וא"כ במדבר הי' בשעת עבודה ושוב גם אח"כ אין איסור ללבוש בגדי כהונה בשעת שחיטה