כלי חמדה ויקרא קסט

הגדולין וא"כ אמאי אינו בכלל לכם הן אמת לפלפל בזה בענין א"ר מדרבנן אם הוי א"ר מדאורי'. אך מדשתקי כל הפוסקים מזה ולא ביארו הד' כלל נראה דהי' פשיט להם דלא תלי' בהגדולין כלל רק כיון דהאילן הוא של גבוה אינו נוהג בהפירות ערלה או דבנוטע להקדש היינו דנוטע אילן של הקדש בקרקע של הקדש דאז ל"ש זוז"ג וא"כ הפירות אסורין מה"ת וא"כ בקרקע של חולין ליכא עצה להקדיש את האילן קודם נטיעה אם לא שיקדיש גם את הקרקע ותמהני מאוד שלא מצאתי למי שידבר בכ"ז לבאר הד' על בוריין ועי' בת' בכורי שלמה לידידינו הרב מוהר"ש שיחי' בהשמטות לאו"ח סימן ג' יש שם תשובה מהגאון המובהק בית יצחק שיחי' באות ג' שם ה"ר מד' הירושלמי פ"ק דערלה הלכה א' בנוטע למצוה דנראה דס"ל לירושלמי דא"ר מדרבנן הוי ראוי מה"ת עיי"ש ונפלאתי עליו שלא הרגיש כלל מהך דנוטע להקדש דנראה להיפך א"נ כדעת הר"מ ז"ל דהוי זוז"ג אם לא שנימא כדאמרן דלא תלי' בגדולין כלל או בנוטע להקדש היינו גם בקרקע דהקדש. ויש להעיר עוד בזה מפלוגתת ר"י ורבנן בברכות (דף מ') אי עיקר אילן ארעא הוא ובפסקי הר"מ ז"ל שם ואכמ"ל או נאמר דהא דהקדיש ואח"כ נטע פטור היינו שמקדיש בפירוש האילן והגדולין ג"כ ובזה ל"ש להתיר מצד זוז"ג ג"כ וצ"ע עוד בכ"ז ואבקש את כת"ה יקח לו פנאי לעי' בזה ולברר הד' כפי דעתו הרמה ויודיענו. והנה הרב הגאב"ד דק' דאברי שיחי' השיב לי בארוכה וזה אשר השבתי ע"ד

א) והנה תו"ד כת"ה דברור לו דהא דקי"ל בנטע ואח"כ הקדיש פטור מן הערלה ה"ד בהוקדש גם לקרקע דאל"כ הפירות הם חולין כמו דקי"ל בגדולי תרומה וגדולי הקדש דהפירות הם חולין אך מסתפק לדינא בקרקע של הקדש והאילן חולין מה דינו אם דמי לנוטע לתוך של חבירו שלא ברשות דהוא של חבירו רק דחייב לשלם לו בעד הפירות וא"כ ה"נ הוא של הקדש וכתב שלא מצא מבואר דין זה. ותמהני על מעכת"ה שבמחכ"ת לא עי' בזה דהרי לפי שיטתו שהחליט בפשיטות בהא דהוקדש ואח"כ נטע פטור היינו דגם הקרקע צריך להיות הקדש וא"כ מבואר בירושלמי דאם אילן הוא הדיוט חייב בערלה דאל"כ בהרכיב אילן של הדיוט ושל הקדש פטור ע"כ דגם הקרקע הקדש א"כ נהי דאינו פטור מצד הרכבה יהי' פטור מצד דנטעו בקרקע של הקדש וא"כ ממילא הפירות הקדש א"ו דז"א דקרקע דהקדש בלחוד אינו פוטרת מן הערלה את האילן

ובעיקר ד' כת"ה שנוטע אילן של הדיוט בקרקע של הקדש אע"ג דא"ר להקדיש לאילן מ"מ נעשה האילן הקדש בע"כ כיון דמכחיש ארעא דהקדש. לכאורה עלה בדעתי ראי' לזה מד' הרשב"א בתשובה סי' תקס"ג שכתב לחדש דבהקדיש שדה מעכשיו ולאחר ל' ל"מ ההקדש כלל כיון דמעכשיו ולאחר ל' היינו גוף מהיום ופירות לאחר ל' ובהקדש א"א זה כיון שיונק מההקדש א"א שתהי' השדה להקדש ויניקתו להדיוט וא"ת מה ראית לבטל כל ההקדש מפני שיור זה אדרבה נבטל את השיור לפירות מפני ההקדש לא הוא הקרקע בחזקת בעלי' וכיון שאתה צריך לבטל אחד מהם אוקי ממונא בחזקת מארי' עיי"ש שה"ר לזה מבואר מד' הרשב"א ז"ל דא"א לומר דקרקע היא הקדש והיניקה יהי' הדיוט ולכן מבטלין כל ההקדש וא"כ ז"ד היכא דהוא מקדיש את השדה ורוצה לשייר לעצמו הפירות משא"כ היכא דהשדה הוא הקדש והוא נטע אילן לתוכו כיון דא"א שיהי' הדיוט יוניק מהקדש אמרינן דגם האילן הוא הקדש כמו שהקשה הרשב"א ז"ל ודוק. ולפי"ז צ"ל דאעפ"כ פשיטא לי' להירושלמי באילן של הדיוט בקרקע של הקדש חייב בערלה כיון דבאמת לא הקדישו נהי דנעשה הקדש משום דכמכחיש לארעא הרי זה אינו בשעת נטיעה אלא אחר כן