כלי חמדה ויקרא קסה

נתפשטה בכולה כיון דהיא טבלה מקודם לשם יהדות נהי דאז לא מצי לחול אלא על חצי' חירות שבה מ"מ עתה כשנשתחררה נתפשטה הקדושה בכולה וה"ה ישראלית ולא צריכה טבילה חדשה אחר השחרור ולפום רהיטא לא מצאתי הדין מפורש בר"מ ז"ל וטור וש"ע הל' עבדים אם הטבילה בח"ש וחב"ח לא מהני על אחר שחרור וצ"ע בזה לעת הפנאי) ועי' בר"מ ז"ל הלכות איסורי ביאה ובש"ע הל' עבדים אינו מבואר אם טבילת עבד משוחרר צריך דעתו או לא ועי' בתוס' וברמב"ן שם ביבמות ויש להאריך ואכ"מ ובעיקר הקו' דלמה לי קרא למעט דהבא על הקטנה דא"ח אשם ת"ל דלא משכח"ל קדושין בקטנה ולענ"ד נראה להעיר בדבר חדש דהנה הטעם דקטנה אינה בת קידושין כתב הרא"ש ז"ל פ"ק דקדושין (דף י"ט) משום דאינה יכולה להקנות עצמה להמקדש מן התורה עיי"ש

אמנם הנה התשב"ץ ח"ב סי' ס"ז כתב לחדש דבקדושין יש שני עניינים ענין קנין וענין הקדש ועיי"ש שכ' דלכן בר"פ האיש מקדש כתב לשון האיש מקדש משום דהתם לא נוכל למטעי דהוא בע"כ משום דאין אדם מקדיש דבר שא"ש אם לא כשהוא מדעת חבירו והסכמתו ומעתה לכאורה יש לעי' בכל קטנה המתקדשת את עצמה נהי דאינה ניקנית לבעלה מ"מ אמאי לא תהי' מקודשת כיון דהיא מדעתה והסכמתה הרי יכול להקדיש אותה ואע"ג דדעת קטנה אינה דעת כלל מ"מ יש לעי' הא דקי"ל להלכה פסוקה דקודם שתגדל ותביא שתי שערות ל"מ הקדושין מה"ת ואמאי כיון שפסק הר"מ ז"ל דמופלא הסל"א מדאורייתא והקדישו הקדש א"כ קטנה לאחר י"א שנה שקבלה קדושין צריכה להתקדש מה"ת כיון דלענין הקדישה מהני הקדישה וכ"ש דמהני דעתה והסכמתה להקדישו שלא יהי' בכלל מקדיש דבר שא"ש אך באמת ז"א דכללא הוא דקדושין וקנין אחוזים זה בזה ואם אין חלות להקנין גם הקדושין אינם חלין ודוקא אם יכולה להקנות את עצמה שתהי' של בעלה אז יכול להקדיש אותה ג"כ אבל הקדושין בלא קנין אין להם חלות כלל וכמו במקדש ע"מ שא"ל שאר וכסות ועונה אין חלות להקדושין משום דאין קידושין לחצאין דהיינו שמקדש אותה בלי שום השתעבדות מצדו כן להיפך אם היא אינה קנוי' לו ל"מ הקדושין וז"פ: ומעתה נאמר דז"ד בכל קדושין אבל בש"ח כיון דיצאה להקל מכל האישות שבתורה שא"ח הבא עלי' כ"א אשם וגם היא א"ח אלא מלקות לא תלי' הקדושין בהקנין ולכן בקטנה שהגיעה לעונת נדרים דלענין הקדש הוי דעתה דעת מעלי' כשמקדשין אותה נתפסין הקדושין עכ"פ מתורת איסור הקדש אע"ג דא"י להקנות עצמה להמקדש כ"ז שלא נתגדלה לכן שפיר הו"א דחייב הבא עליה אשם ש"ח די"ל דחיוב ש"ח אינה מתורת הקנין שיש בהקדושין אלא מתורת ההקדש שיש בהקדושין ולכן גם בקטנה שהגיעה לעונת נדרים חייב הבא עלי' אשם ולכן צריך קרא למעט דאין הבא עלי' חייב אשם כשהיא קטנה ואין הדבר רחוק לענ"ד דהרי הרב בעל עצי ארזים ז"ל בסי' מ"ג סק"ב רוצה לחדש גדולה מזו דמופלא הסל"א הוי קדושי תורה משום דקדושין דומין להקדש ואף על גב דבאמת נראה דזה אינו כיון דקדושין צריך שיתחייב שו"כ ועונה ג"כ וכיון דא"י להתחייב את עצמו מה"ת שוב לא יוכל לקדש מה"ת כנ"ל ואם כי נוכל לפלפל בזה עפ"ד הנוב"י מה"ת חלק אהע"ז סי' נ"ד בריש דף כ"ו עיי"ש אבל לקושטא דמלתא ברור הדבר דל"מ קדושי קטן הסל"א מה"ת וכן קטנה אף בהיותה מופלא הסל"א א"י לקבל הקדושין מה"ת כיון דאינה בת קנין אך ז"ד בקדושין דעלמא אבל בשפחה חרופה יש מקום לדברינו אמנם לפמש"ל בדעת הר"מ ז"ל דס"ל דח"ש וחב"ח ה"ד במאורסת לע"ע ובלא"ה ליכא דין ש"ח דס"ל דצריך שיהי' לו גם קנין בה כמ"ש בפיה"מ