כלי חמדה ויקרא קסד

מודה בקנס וגם מטעם עדות שאאילה"ז כנ"ל ושם לא שייך תי' החת"ס משום דאוקי ברי להדי ברי ומוקמינן על חזקה שגמר ביאתו דא"כ קנס דקטנה האיך משכח"ל הא ברי שלה לאו ברי היא כלל וכתבנו לפלפל הרבה בזה ואכ"מ

ד) והנה בענין ש"ח כתבתי הרבה במקומות מפוזרים בח' ואם אציגם פה יארכו הדברים למאד אמנם דבר אחד ארשום בזה מה שהעירו המחברים דהא דילפינן מקרא למעט הבא על שפחה חרופה כשהיא קטנה דא"ח אשם כיון דהיא אינה בת עונשין ואינה חייבת מלקות ממילא דהיא א"ח אשם וכן מבואר בר"מ ז"ל בהל' איסורי ביאה הנ"ל ותמוה מאוד איך משכח"ל ש"ח כשהיא קטנה לפי הלכה דא"ח עלי' כ"א כשנתקדשה לע"ע או לישראל וקטנה לאו בת קידושין היא בשום פנים ועי' בזה במנ"ח הנ"ל ובהגהות רש"ש על כריתות שחתרו לת' במשכחת כגון שישראל בא על ח"ש וחב"ח וילדה בת דאותה בת היא ח"ש וחב"ח ומצד חצי' החירות הרי יש לה אב ויכול לקבל קדושי' ולקדש אותה את"ד. ולכאורה אמרתי שדבריהם מוכרחין דאפי' א"נ דקטנה היא בת תפיסת קידושין מ"מ בלא"ה לא משכח"ל ש"ח קטנה שיהי' בה תפיסת קידושין אם לא בכה"ג דאין לומר בפשיטות דהיתה שפחה קטנה ושחררה חצי' ז"א דהנה התוס' ביבמות (דף מ"ז ע"ב) בד"ה גר ועבד טובלים הקשו כיון דשפחה ועבד בעי טבילה כשהם משתחררים א"כ איך משכח"ל הא דאמרינן הכותב שטר אירוסין לשפחתו וכו' מקודשת ותי' כגון שטבלה מקודם לשם שחרור ואם כן אם נימא דטבילה זו צריכה דעת וא"י להטביל את העבד לשם יהדות בעל כרחו ועי' היטב (בדף מ"ח) שם פלוגתת אבא שאול ורבנן ובר"מ ז"ל פי"ג מאסורי ביאה א"כ איך משכח"ל קטנה ח"ש וחב"ח שיהי' בה תפיסת קדושין הא לא טבלה וטבילת רבה לא מהני כיון דאינה מדעתה ולומר דמהני הטבילה כמו בגר קטן דמלין וטובלין ע"ד ב"ד ז"א דהכא כיון דנשארת ח"ש וחב"ח אין זכות הוא לה כיון דע"י הטבילה נאסרת בעבד ובישראל ואינה מותרת אלא לע"ע א"כ נראה דהטבילה אינה בכלל זכות וא"כ אינה בת תפיסת קדושין לדעת הר"מ ורמב"ן ז"ל דאפי' לאחר שחרור לגמרי כ"ז שלא טבלה אינה בת תפיסת קידושין א"כ מכ"ש בח"ש וחב"ח דכ"ז שלא טבלה אינה בת תפיסת קידושין כלל וכיון דקטנה לא מהני לה טבילה כנ"ל א"כ לא משכח"ל ח"ש וחב"ח שיהי' בה תפיסת קידושין א"ו כדעת הגאונים הנ"ל דמיירי בישראל הבא על ח"ש וחב"ח לאחר שטבלה וילדה בת דאותה בת מצד החירות שלה ה"ה ישראלית גמורה ואינה צריכה טבילה ושפיר קדושין תופסין בה וא"כ שפיר משכח"ל שנתקדשה כשהיא קטנה ע"י אבי' ותמוה על הגאונים הנ"ל שלא הרגישו כלל בזה:

ואולי י"ל דבזה כ"ע מודים שיכול האדון להטבילה בע"כ לשם יהדות כיון דעדיין יש לו להאדון בה חצי' עבדות וא"כ לאחר השחרור חצי' היא אכתי של האדון לכן יכול לטבול אותה בע"כ לשם יהדות ואפי' א"נ דרבנן ס"ל דגם בטבילת שחרור צריך דעת העבד דוקא י"ל דהתם הוא משחררה לגמרי ולכן לא מהני דעת האדון משא"כ בח"ע וחב"ח או בח"ש וחב"ח י"ל דלכ"ע האדון יכול להטבילם לשם יהדות והחצי' חירות ישראל גמור. (ובאמת יש לעי' עוד בענין זה בח"ע וחב"ח או ח"ש וחב"ח שטבלה ואח"כ נשתחררה אם צריכה טבילה מחדש או לא ולכאורה מד' הר"מ ז"ל בהלכות אישות ובהל' איסורי ביאה שפסק דקדושי ש"ח גמרה כשנשתחררה כמו קדושי קטנה שגדלה וא"נ דצריכה טבילה ומקודם לכן אין לה דין תפיסת קדושין על אותה החצי' שהיתה שפחה א"כ הו"ל כגוף אחר וכקטנה שנולדה ואיך אפ"ל דהוה כקטנה שגדלה לזאת נראה דכמו דאמרינן דהקדושין גומרים לגמרי ה"ה דהטבילה