כלי חמדה ויקרא קנב

הגמ' הברייתא דיכול אמר לו אביו היטמא או אל תחזור יכול שמע לו וכו' ולא הביא כלל את אמו ובשבת מדקדק הגמ' לאתוי' כ"א ואם

והנלענ"ד בזה דרך פלפול דהנה ידועה קושיית החזקוני דלמה לי קרא דכ"א א"ד שבת ת"ל כיון דאביו מצוין אותו לחלל שבת והוא מוכרח לשמוע לו א"כ הוי כחצר דבע"כ מותיב בה ויש שליח לד"ע א"כ הו"ל כאלו האב עשה עבירה והוי מחלל שבת ואינו עושה מעשה עמך וא"כ אין הבן חייב לכבדו. ולת' זה נאמר דלכן תני' בברייתא יכול יהי' כ"א ואם דוחה שבת היינו דשניהם יצוה אותו לחלל שבת עבורם דבכה"ג אפי' א"נ יש שליח לד"ע מ"מ כיון שעי"ד שניהם נעשה העבירה הוי האב ואם שנים שעשאו דמה"ת פטורין ואין כאן עבירה מה"ת אצל המשלחים ושפיר בנם חייב בכיבוד ושפיר ה"א דדחי לכן צריך קרא דהבן אסור לחלל שבת בשביל כבוד אבותיו. ומעתה ז"ד בחילול שבת דהאיסור הוא מלאכה וי"ל דשייך בי' שליחות ושפיר מוכרח הברייתא למינקט כ"א ואם משא"כ בטומאה שפיר אמרינן אמר לו אביו דשם לא שייך כלל שליחות כיון דהאיסור הוא שהכהן לא יטמא את עצמו וכיון דהאב אינו טמא אלא הבן ל"ש בזה דהעבירה יהי' על האב ויהי' בכלל אינו עושה מעשה עמך וז"נ לכאורה

אמנם מה שיש לעי' בזה לפי"מ שראיתי לכבוד ידידי הגאון המובהק מוהר"י יהושע שליט"א האב"ד דק' קינסק בספרו חלקת יואב ח' או"ח סי' י"ד שכ' לחדש דאף לשמאי הזקן דס"ל שישלד"ע מ"מ בשבת מודה דאין המשלח מתחייב מטעם דהוה כשנים שעשאו כיון דמ"מ גם השליח מסייע בדבר וע"י גרמתו עשה המשלח ודוקא בצא והרג את הנפש אף דשם ג"כ הדין דהכהו בעשר מקלות פטורין מ"מ בשליחות שפיר ס"ל לב"ש דיש שלד"ע מטעם שכ' הרשב"א ז"ל דדוקא בעשר מלקות פטורין אבל אם לקחו שנים מקל אחד והרגו חייבין אבל בשבת דקי"ל דאפי' שנים אוחזין בקולמס וכותבין ביחד פטורין ע"כ גם בשליחות אע"ג דכשאנו דנין לענין השליח אינו בגדר שנים שעשאו כיון דהשליח הי' יכול לעשות ועשה בכחו בלבד מ"מ כשדנין לנגד המשלח הוי בגדר שנים שעשאו כיון דחיובא בא גם ע"י השליח את"ד ודפח"ח. וא"כ אף אם האב בלבד מצווה את בנו לחלל שבת אפי' א"נ דיש שליח לד"ע אין האב עושה המלאכה בלבדו ושנים שעשאו פטורין וא"כ הדר"ל קושיתינו דלמה נקט הגמרא כ"א ואם. אמנם לאחר העיון הד"נ מאוד דהנה בהא דקיי"ל שנים שעשאו פטורין יש שני טעמים טעם אחד משום דלאו אורחא היא כמוש"כ רש"י ז"ל בשבת (דף צ"ב) וטעם ב' כיון דא"א לחייב שני בני אדם על מלאכה אחת לכן שניהם פטורין ונפ"מ בין ב' הטעמים הנ"ל אם עושים גדול וקטן ביחד מלאכה בשבת דאם לאו אורחא למעבדה בשנים פטור הגדול ג"כ אבל היכא דאורחא היא למעבד ע"י שנים רק דאנו רוצים לפטור אותם משום שא"א לחייב שניהם על מלאכה אחת א"כ בכה"ג היכא שאחד אינו בר חיובא מי שהוא בר חיובא חייב ועי' באמרי בינה דיני שבת סי' ל"ג בשם המרי"ט אלגזי ז"ל בשמחת יו"ט שחקר באמת דבכ"מ דשנים שעשו ואחד בר חיובא יהי' חייב ובאמ"ב שם תמה עליו אמנם לענ"ד נראה דכונת המרי"ט אלגזי היכא דהיא אורחי' וכו' ועי' לעיל בפ' יתרו אות ו' אק' ב' מ"ש בזה ובספר אגלי טל במלאכת חורש סק"א מבואר כן בשם התוספתא דלר"ש דפוטר שנים שעשאו מגזה"כ דבעשותה ואף דזה יכול וזה יכול פטורים מ"מ אם אחד אינו בר חיובא חייב השני ומעתה א"נ דבשבת יש שליח לד"ע נראה פשוט אע"ג דאמרינן דהוי בגדר שנים שעשאו מ"מ מצד לאו אורחי' ליכא למיפטר כיון דהמלאכה נעשית באמת ע"י אחד ושש"א כמותו א"כ חייב המשלח אך דאעפ"כ י"ל כד' הג' שיחי' דא"א לחייב שנים על מלאכה אחת דנתמעט מקרא