כלי חמדה ויקרא קמח

כיון דבאנשי עיר הנדחת אע"ג דנהרגים ע"י ב"ד נשאר בהם עונש כרת א"כ ממילא דגם זרעם נכרתין וכיון דיש חיוב כרת על הבנים שוב י"ל דהחמירה בהם תוה"ק דנהרגין עם אב ואמם לכן שאל לו ר"ע כן מצד ונתן לך רחמים אבל מדינא י"ל כן כמו דמצאנו בטמא ששימש במקדש כיון דיש עליו חיוב מיתה ביד"ש אחיו הכהנים פוצעין את מוחו בגזרין וכ"כ זה במק"א וזה הערה נכונה להסביר קצת הענין בטפי עיר הנדחת לדעת רש"י ז"ל דכל כרת הוא וזרעו נכרתין ויש להאריך עוד בכ"ז לברר הד' ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא להעיר לבב המעיין בענינים אלו שלא ראיתי עוד מי שיבארם וישמע חכם ויוסיף לקח. עתה בסדרי הדברים לדפוס הראו לי בספר אלף המגן מהגאב"ד דיבנא נ"י ס"ב האריך בענין זה והנה כנראה שלא טרח לעיין בספר הרמב"ן ז"ל בפנים גם אחר שכתב לו הגאון בעל העמק שאלה ז"ל ולכן כתב מ"ש דיש הבדל לדעת הרמב"ן ז"ל בין חייבי כריתות מה שמבואר ברמב"ן ז"ל להיפך. גם ראיתי בדף י"ג ע"ב) מדפי הספר שהעיר ברש"י ז"ל בפרשתינו דפירש על ונכרת דכתיב בהעלאה בחוץ זרעו נכרתין וימיו נכרתין שתמה אמאי לא כתב רש"י ז"ל כן בונכרת הראשון הנאמר בשחוטי חוץ ועיי"ש מה שהובא בשם מפרשים ומה שבנה על זה כרך של רומי ברש"י פירש כן משום דונכרת השני מיותר לכן אף על גב דכתיב איש אמרינן דגם בניו נכרתין ובמחכ"ת דבריו המה שלא בהשגחה כלל דאם כן יותר כלל דמה ענין שחיטה להקטרה בחוץ וברור הדבר דצריך לכתוב כרת בהקטרה אמנם עוד הדקדוק על רש"י ז"ל הוא דקדוק נכון וי"ל בזה על פי מה שכתבתי לעיל אות ה' דבשחוטי חוץ מהני שאלה אבל בהעלאה לא מהני שאלה אחרי דשחט בפנים ולכן קמ"ל רש"י ז"ל דבהעלאה איכא כרת בהחלט מה שאין כן בשחיטה דמהני שאלה ל"מ כרת וז"נ: פרשת קדושים

א) במד"ר הובא ברמב"ן ז"ל איתא בזה"ל ר' לוי אומר מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה אנכי ה' אלהיך וכתיב הכא אני ה' אלהיכם לא יהי' לך וכתיב הכא ואלהי מסכה ל"ת לכם ל"ת וכתיב הכא לא תשבעו בשמי לשקר זכור את יום השבת וכתיב הכא את שבתותי תשמורו כבד את או"א וכתיב הכא איש אמו ואביו תיראו לא תרצח וכתיב הכא ל"ת ע"ד רעיך לא תנאף וכתיב הכא אל תחלל את בתך להזנותה לא תגנוב וכתיב הכא לא תגנובו לא תענה וכתיב הכא לא תלך רכיל בעמך לא תחמוד וכתיב הכא ואהבת לרעך במוך עכ"ל המדרש. והנה יש לדקדק לפ"ד המדרש שהשי"ת אמר עוד הפעם כל עשרת הדברות לישראל למה אמר אותם בשינוי מכפ"מ שאמר בעשרת הדברות דשם צוה מקודם על השבת ואח"כ על כאו"א וכאן צוה מקודם על יראת אביו ואמו ואח"כ על השבת וכן מה ששם נאמר בלשון זכור וכאן בלשון שמור ובכלל הענין קשה על כפולות העשרת הדברות