כלי חמדה ויקרא קמג

אם כן פשיטא דאין איסור בהקדושין

ומעתה א"ש מאוד קושיות הגמ' זה יעשה מאמר ויקנה כיון דאם יעשה מאמר קני' לה קנין גמור ושוב לא תהי' איסור כלל בהביאה ושוב ליכא איסור בהקדושין וזה ברור ונראה דממקומו הוא מוכרע לפמ"ש רש"י יבמות (דף נ"ב ע"א) ד"ה נתן לה כסף שכ' וז"ל ואע"ג דיהיב לה מידי לאו קדושין גמורין הן כקדושי תורה שהרי אין קדושין תופסין באשת אח והתורה לא התירתה לו לעשות כאשה נכרית אלא כסדר המצוה וביאה היא דכתבה בה רחמנא עכ"ל וא"כ יקשה לפ"ד הרא"ה ז"ל דבחיי"כ איכא איסור בקדושין איך תקנו חז"ל מאמר כיון דקודם המצוה היא חיי"כ ונהי דהתורה התירה ביאה מ"מ מאמר דלא התירה תורה באיסורא קאי א"ו דז"א דהא בהא תלי' דכיון דביאה מותרת ממילא אין איסור בקדושין דהיא רק גדר דביאה, שוב נדפס ספר לקח טוב וראיתי בריש הספר שכוון לזה חכם אחד וזה נראה נכון בישוב קושיות מורינו הקדוש שליט"א. ומעתה א"ש גם קושיות כת"ה דל"ש לומר הכא כיון דכבר הותרה בשעת הקידושין שוב אינו חוזר ונאסר כמו דפרכינן בגמ' וכי מגיסא אסורא ז"א דהא א"נ דהיכא דמקדש בשוקא אין איסור בהביאה משום דהותרה בשעת הקדושין ואינה חוזרת ונאסרת א"כ שוב אין איסור בקדושין כלל כיון דאיסור בקדושין היא רק מצד גדר דביאה וא"כ הכא א"נ דהקדושין מותרין גם הביאה תהי' מותרת ושוב ליכא איסור בקדושין ושוב ל"ש הואיל ואשתרי אשתרי וממילא איכא איסור בהביאה ואע"ג דחוזר חלילה דא"נ דהביאה אסורה שוב גם הקדושין אסורין ושוב הקדושין מותרין מצד כל דפריש מ"מ ליכא להחליט דהביאה מותרת כיון דכבר הותר בשעת קדושין ז"א דא"נ דהביאה מותרת א"כ בלא"ה ליכא איסור בקדושין ולא הי' צריך להיתר כלל וממילא איכא איסור בהביאה וז"נ ובעיקר הדבר שהאריכו האחרונים ז"ל לברר אי בחיי"ל איכא איסור בקדושין ועי' בבית מאיר אהע"ז סי' ט"ו ס"א שהעיר בזה מכמה דוכתין בש"ס אני נבוך מאוד והנה היכא דכתיב לשון קיחה נראין ד' הרא"ה ז"ל דבא לאסור אף הקדושין ויש להעיר בזה מיבמות (דף פ"ד ע"ב) והא מהכא נפקא מדר"י אמר רב נפקא וכו' ועי' בתיבת גומא פרשת אחרי אות ג' שתמה על הרא"ם ז"ל שכ' דגבי עריות צריך ריבוי על נשים כיון דאין הפעולות שוות א"כ הכא בקדושין דג"כ אין הפעולות שוות דהיא מתקדשת א"כ צריך ריבוי עיי"ש

ולענ"ד מעולם לא עלה על דעת הרא"ם ז"ל לומר כיון דהפעולות חלוקות קצת שוב אינו בכלל ההיקש רק דכונתו כיון דאשה לא עבדה מעשה דקרקע עולם ומה"ט אשתנית לענין יהרג ואל יעבור והא דנהרגת היינו דרבי רחמנא הנאה כמעשה עי' ב"ק (דף ל"ב ע"א) ובתוס' שם א"כ שפיר י"ל דכזה צריך ריבוי לחייב אשה אבל א"נ דאיכא איסור בקדושין וקרא דלא יקחו בא להורות דגם היא מוזהרת בקדושין בודאי יפה הקשה הגמ' מדר"י אמר רב נפקא כיון דע"י שניהם נגמר הקנין אך יהי' מוכרח מזה דבפסולי כהונה איכא איסור תורה בקדושין וא"ש קושיות הגמ' ועי' בס' מעין החכמה להג' מו"ה חיים צבי זצ"ל בא"ב קמא אות י' שכ' מדנפשי' לחלק בין אנשים לנשים בביאת אסורות מטעם הנ"ל וג"כ לא הרגיש בד' הגמ' הנ"ל וע"כ שלמד ג"כ פירוש הגמ' על קידושין כנ"ל אך הג' בית מאיר ז"ל הביא ראי' גדולה שליכא איסור בקדושין בפסולי כהונה מהא דמבואר בסוטה (דף מ"ד ע"א) דדרשינן בגמ' ולא לקחה פרט לאלמנה לכה"ג גרושה וחליצה לכהן הדיוט ומקשינן לימא דלא כריה"ג וכו' מעבירות שבידו וכו' אפי' תימא ריה"ג אינו לוקה עד שיבעול עכ"ל הגמ' והנה עמוד ב' שם מבואר בגמ' דלריה"ג אפי'