כלי חמדה ויקרא קמב

וז"נ בשיטת הרא"ה ז"ל ומעתה א"ש גם קושיות כת"ה דאינו דומה להא דמגיסא דהכא נהי דבשעת הקדושין ג"כ הי' צריכין לדון אם היא מהרוב או מהמיעוט היינו רק לגבי דידי' דלדידי' איכא איסורא בקדושין משא"כ מצדה לא הי' צריך לחקור אז כיון דהיא אינה עושה איסור בקדושין א"כ שוב אסור הביאה מצדה כיון דמצדה עוד לא אשתרי כלל משא"כ במגיסא שפיר אמרינן כיון דאשתרי אשתרי וז"נ ע"ד פלפול בס"ד

אך זה תלי' בפלוגתת התוס' והרמב"ן ז"ל אי הא דאסור בכל הנשים שבעולם היא מדינא או מצד קנס דלשיטת הרמב"ן ז"ל דהיא מדינא דהוי קבוע א"כ האיסור גם על האשה המתקדשת להמשלח ולדידה לא הותרה כיון דליכא איסור בקדושין משא"כ לדעת התוס' בהא דאסור בכל הנשים שבעולם היא רק מצד קנס אבל מה"ת אינו אסור כלל דהוי קבוע שא"נ א"כ נראה פשוט דאיסור רק על המקדש אבל על האשה ליכא שום איסור דהיא לא עבדה איסורא דליקנסה לדידה וא"כ גם בהביאה האיסור רק עליו ולדידי' כבר הותר בקדושין ושוב דומה להך דמגיסא ויהי' מוכרח דהרא"ה סובר כשיטת הרמב"ן ז"ל וז"נ בס"ד

ומה שנראה עוד לת' קושיות כת"ה מעל שיטת הרא"ה ז"ל עפמ"ש בחידושינו לת' ד' הרא"ה ז"ל ממה ששמעתי מקשין עליו בשם מורינו ורבינו גאון קדוש ישראל מוהר"א שליט"א הגאב"ד דק' סאכאטשאוו יצ"ו מהא דמבואר ביבמות (דף כ"ט ע"ב) דמקשינן בגמ' ואי ס"ד מאמר לב"ש קונה קנין גמור א"כ בנפלו שני אחיות לפני שני אחין ליבום זה יעשה מאמר ויקנה וזה יעשה מאמר ויקנה ועיי"ש ברש"י ז"ל בד"ה ואי מאמר לב"ש קונה קנין גמור וז"ל זה יעשה מאמר בזו ויקנה אותה קנין גמור להיות אשתו דהא אין איסור במאמר ותצא אחותה מעליו ולא הויא הך אחות זקיקתו ויכנס את אשתו וא"כ מבואר היפך ד' הרא"ה ז"ל דבחיי"כ אין איסור בקדושין דאל"כ כשם שאסור לבעול מצד אחות זקיקתו דהוי כאחות אשתו ה"ה דאסור בה מאמר מה"ט והוא קושיא גדולה ואמרנו לתרץ דלא מבעי' לשיטת רש"י ז"ל בשמעתין דס"ל דאף לב"ש דמאמר הוא דחוי' גמורה הוא רק מדרבנן דמה"ת ל"מ אלא ביאה וצריך לומר הא דאמרינן והלזו תצא משום אחות אשה הוא כמו"ש התוס' בד"ה ב"ש דקאי לאחר יבום אך צריך להוסיף דאכתי יקשה איך מותר ליבמה לכתחילה הא מה"ת הוי אחות זקוקה וצ"ל דכונתם עפמ"ש הרשב"א יבמות (דף כ"ז ע"ב) דיש זיקה הוא רק מדרבנן דמה"ת אחות זקוקה אינה אסורה א"כ א"ש ד' רש"י ז"ל דב"ש ס"ל כיון דעשה בה מאמר וקנה אותה מדרבנן עכ"פ שוב ליכא איסור משום אחות זקוקה כיון דהיא רק איסור דרבנן ומדרבנן שוב קני' לי' ומותר ליבמה ואחר היבום תצא היא משום אחות אשה וא"כ י"ל כיון דהביאה ג"כ רק איסור דרבנן לא גזרו על מאמר דהוי כמו תרי דרבנן וקושיות הגמ' שפיר. אמנם אפי' א"נ כדעת התוס' והרשב"א דמאמר לב"ש קונה מה"ת ונחזיק כדעת הר"ח ז"ל דאם אמרינן יש זיקה אסורה מה"ת מצד אחות זקיקתו מ"מ נלענ"ד דל"ק על הרא"ה דנהי דסובר הרא"ה דקדושין אסורין בחיי"כ מ"מ ברור הד' שהוא כעין קרובה בעריות לדעת הר"מ ז"ל דהיא מה"ת מ"מ הוא רק מצד גדר בביאה כמו"ש הראשונים ז"ל וכן מוכרע מכל הסוגי' דעלי' דאמרינן דיבום הוא מצד עדל"ת אע"ג דלאו דקרובה קדים ואז עדיין ליכא עשה וע"כ צ"ל כיון דהביאה אינה אסור משום דעדל"ת ושוב גם הקרובה אינה אסורה כיון דהיא רק גדר לה וכבר העירו האחרונים בזה ומעתה נראה דה"ה בקדושין דחיי"כ אע"ג דסובר הרא"ה ז"ל דאיכא איסור בקדושין ה"ד אם גם הקדושין חלין יהי' הביאה באיסור ושפיר אסורין הקדושין מצד גדר דביאה משא"כ אם לאחר הקדושין לא תהי' חיי"כ כלל