כלי חמדה ויקרא קלח

בפנים כדין קדשים ע"כ דנשחט בכלי שרת ונתקדשה הבהמה בקדושת כלי שרת והו"ל כמנחה שנתקדשה בכלי שרת דל"מ שאלה וא"כ ל"ש שאלה במדבר כ"א על שחוטי חוץ אבל על העלאה בחוץ ל"ש שאלה כלל וחיי"כ בהחלט אם נשחט בפנים והעלה בחוץ

ומעתה מה מאוד ימתקו לנו המקראות דמקודם אמר הקב"ה למרע"ה שיאמר להם זה הדבר אשר צוה ד' על ש"ח וילפינן מגז"ש דזה הדבר האמור בראשי המטות דמהני שאלה בש"ח וזה נאמר מיד ולדורות אמנם אח"כ אמר לו הקב"ה ואליהם תאמר איש איש אשר יעלה עולה או זבח היינו דאם שחט בפנים ויעלה בחוץ בין שיהי' עולה או זבח חיי"כ בהחלט דאע"ג דלדורות מהני שאלה גם בהעלה בחוץ בעולה מ"מ בדור המדבר כיון דשחיטה היתה עבודה ונתקדשה כל הבהמה בקדושת כלי שרת שוב ל"מ שאלה וזה שמדקדק לאמור אשר יעלה עולה או זבח והוי בגדר זו ואצ"ל זו דל"מ זבח דהיינו שלמים דאפי' לדורות י"ל דל"מ שאלה דבשלמים גם לדורות הו"ל כאלו נתקדשו האימורין בכלי ע"י זריקה כנ"ל אך אפי' עולה דלדורות הוי בגדר שחיטה והוי בכלל זה הדבר דמהני שאלה אמנם עתה ל"מ שאלה וחיי"כ בהחלט. ועי' בת' מהר"מ מינץ החדש סי' ט"ז מ"ש שם להסביר ד' התוס' כריתות הנ"ל דלאחר שחיטה וזריקה ל"מ שאלה משום דלא אתא דיבור ומבטל מעשה אמנם השחיטה אע"ג דהוי ג"כ מעשה מ"מ אינו מעשה בקדשים כיון דגם בחולין נוהג שחיטה ולפי דבריו ג"כ י"ל כדברינו דאע"ג דזריקה הוי מעשה בקדשים מ"מ הא המעשה רק בהדם ואע"ג דעיד"ז ניתר הבשר בא כילה זה אינו מאלים כח ההקדש ואדרבה מתיר בזה איסור ההקדש ורק בשלמים כיון דע"י זריקה חל על האימורין איסור מעילה ושפיר הוי מעשה דהקדש ולכן ל"מ שאלה באימורי הקדש דשלמים לאחר זריקה אמנם בדור המדבר כיון דבחולין לא הי' שייך שחיטה רק בקדשים א"כ הוי שחיטה מעשה גמור בכל הקרבן ושוב ל"מ שאלה לאחר שחיטה אם נשחט בפנים ולכן על העלאה בחוץ איכא כרת ועיי"ש שהג' המחבר ז"ל כתב מטעם זה דגם על ש"ח ל"מ שאלה לר"ע כיון דשחיטה הוא עבודה. וא"י מה קאמר הא התוס' כתבו להדיא דדוקא בשנשחט ונזרק כהלכתו ולפי הסברא שכ' הגאון המחבר עצמו ל"ש זה אלא כשנשחט בפנים דהוי בגדר מעשה דהקדש לא כששחטו בחוץ דפוסלו מן ההקדש ואין שם מקום המעשה זה כלל וכבר תמהתי עליו בספרי חמדת ישראל חלק הלאוין אות כ"ו

ודרך פלפול עלה בדעתי עוד לבאר דקדוק לשון המקראות מה שנאמר "ואליהם תאמר" בהעלאה בחוץ עפ"מ שהראה לי כבוד יד"נ הרב המובהק חכם ושלם מוהר"ז וואלף נ"י דומ"צ דק"ק קאליש יצ"ו מד' השטמ"ק כריתות (דף ג' ע"א) ד"ה אי בנשי קחשיב שכ' בזה"ל וכן המעלה אברים בחוץ דשמא לא מחייב רק אותן שראוין להקריב בפנים נראה מדבריו דבר חדש דל"ש לאסור הקטרה בחוץ כ"א בכהן שראוי לעבוד עבודה בפנים אבל זר שא"ר לעבוד בפנים יהי' פטור על הקטרה בחוץ אך לכאורה הדבר מתמי' מאוד דהרי מבואר בתוה"ק ואליהם תאמר כל איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יעלה עולה או זבח ואל אוה"מ לא יביאנו וגו' הרי מבואר בתוה"ק דהכל חייבין על הקטרה בחוץ אע"ג דאינן ראוין לעבודת פנים

אמנם י"ל עפ"מ דמבואר בשטמ"ק הנדפס בסוף הש"ס ד' ווילנא שם יש הוספת דברים בזה"ל ושמא כיון דזר כשר בבמה גם אשה כשרה בבמה וחייבת על הקטרה בחוץ לכן נראה דבהקושי' הי' סובר השטמ"ק דאע"ג דכשרים בבמה מ"מ כיון דפסולין בעבודת פנים א"ח משום ש"ח כיון דל"ש גבי' עבודה זו כלל כיון דלאחר שיבנה המקדש נאסרו הבמות איסור