כלי חמדה ויקרא קלה

לן קרא דנ"נ משיחה ז' והיינו דההתקנה הוא במקום המשיחה וא"ד אפשר משא"א כמו"ש הפנ"י ז"ל אמנם לר"י דס"ל דסך לכה"ג אינו עובר כיון דלא הוי זר מעיקרא א"כ שפיר י"ל דאינו מעכב ובמשיחה הראשונה כבר נעשה כה"ג אבל אעפ"כ למצוה בעי משיחת ז' ובזה י"ל מה שתמה הפנ"י ז"ל דנראה דגמ' דילן סותרת ד' התו"כ די"ל דסוגי' דילן אזלי אליבא דר"מ אמנם הר"מ ז"ל דפסק להלכה כר"י שפיר פסק כתו"כ הנ"ל דאינו מעכב אפי' במקום שאפשר משיחת ז' ואעפ"כ למצוה צריך משיחה ז' והארכנו בזה בפלפול ויש לדחות א"נ דפליגי רק בלאו דלא יסך אבל איסור מעילה מודים דאיכא אף בסך לכה"ג ואכמ"ל בזה יהי' איך שיהי' כבר ביארנו דמד' הראב"ד והר"ש והתוס' נראה דכה"ג הבא לעבוד ביוה"כ הי' צריך משיחה שעה אחת עכ"פ ודלא כדעת הרמב"ן ז"ל ולכאו' יש להעיר מגמ' ערוכה יומא (דף ע"ג ע"א) דאמרינן בגמ' דמשיח מלחמה אינו משמש לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט ואמרינן בגמ' דאינו משמש ככה"ג משום איבה ומקשינן בגמ' והא האי תנא דלית לי' איבה וכו' ותרצינן לית לי' איבה בדכוותי' אבל בדזוטר מיני' אית לי' איבה וברש"י ז"ל משיח שעבר גדול הי' כמותו אבל משיח מלחמה דזוטר מיני' חושש לאיבתו וא"נ כהרמב"ן ז"ל דמשיח שעבר לא הי' נמשח בשמן המשחה כ"א מרובה בגדים וא"כ גם זה הוא בכלל זוטר מיני' דהרי מבואר במשנה דהוריות שם דכה"ג המשיח בשמן המשחה קודם לכה"ג מרובה בגדים וא"כ המשיח בשמן המשחה הוא גדול מזה המרבה בגדים וא"כ תמיד הוי זה דזוטר מיני' ואמאי ל"ח לאיבה

ולכאורה עלה בדעתי כיון דכ"ז דאין מושחין את הכה"ג שבא לעבוד ביוה"כ הוא משום חשש איבה א"ל דאפי' עתה כשנמצא פסול בהראשון חיישינן לאיבה וא"כ ז"ד לר"י דס"ל דאינו ככה"ג ולא ככה"ד דחייש לאיבה ס"ל דאין מושחין את השני אבל ר"מ דלא חייש לאיבה ס"ל באמת דמושחין אותו וא"כ שוב הוי בדכוותי' וא"כ יוצא לנו מזה דבעת שהי' מושחין את הכה"ג קודם שנגנז שה"מ לר"מ הי' מושחין את הכה"ג שבא לעבוד ביוה"כ כיון דל"ח לאיבה וא"כ ממילא ס"ל דגם אחר יוה"כ כשהראשון חוזר לעבודתו משמש השני ג"כ ככה"ג דל"ש בזה חשש איבה כיון דהוה בדכוותי' אמנם לר"י דס"ל דחיישינן לאיבה לא הי' מושחין את הב' וא"כ ממילא תמיד הוי דזוטר מיני'. ולכן א"ע לא ככה"ג ולא ככה"ד ונמצא לפ"ז דכה"ג דר"י לר"מ א"ר לעבוד לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט כיון דזוטר מיני' גם ר"מ חייש לאיבה והא דפליגי גם על כה"ג בימי בית שני לאחר שנגנז שמן המשחה היינו משום דאז הי' כהן הראשון רק כה"ג מרובה בגדים וזה הי' גם הכה"ג שבא לשמש תחתיו ביוה"כ וא"כ הי' שניהם שווין לכן ר"מ לשיטתו דל"ח לאיבה בדכוותי' ס"ל דגם השני עובד ככה"ג אמנם ר"י דגם בדכוותי' חייש לאיבה ס"ל דהשני א"ר לכה"ג ולא לכה"ד נמצא דא"ש פלוגתתם על כל כה"ג הבא לשמש ביוה"כ דלאחר יוה"כ דהראשון חוזר לעבודתו מה דין השני דלר"מ תמיד השני עובד ככה"ג דאע"ג דבזוטר מיני' גם ר"מ מודה דחיישינן לאיבה מ"מ לר"מ הי' מושחין גם את השני בשעה שהי' שמן המשחה וא"כ הוי בדכוותי' ולאחר שנגנז שמן המשחה ודאי הי' שווין אמנם לר"י דגם בשווין חייש לאיבה ס"ל באמת דלא הי' מושחין את השני וממילא בשעת שהי' שמן המשחה הי' תמיד השני זוטר מהראשון אמנם אח"כ הי' שווין ודוק היטב בכ"ז כי נכון הדבר בס"ד. ולפ"ז לפי האמת דקי"ל כר"י דהשני אינו לא ככה"ג ולא ככה"ד משום דחיישינן לאיבה ה"ה דאין מושחין אותו ולכן יפה כתב הרמב"ן ז"ל להלכה דלא הי' מושחין את הכה"ג ביוה"כ שבא לשמש תחתיו ויש להאריך עוד בזה לברר הד' ואכ"מ רק מה שנוגע לביאור ד' הרמב"ן ז"ל: