כלי חמדה ויקרא קלד

ימלא את ידו מניין לרבות כהן אחר המתמנה ת"ל וכפר הכהן ופרשו הראב"ד והר"ש ז"ל בפרושם לתו"כ שם דמניין שצריכין להתקין לו כהן אחר שמא יארע בו פסול וזו התקנה תהי' במקום המשיחה או ריבוי בגדים שצריך לעשות בכה"ג קודם יוה"כ ולפי שא"א למשחו קודם לכן או להלבישו שמונה בגדים [דברים אלו דגם הלבשת שמונה בגדים א"א קודם יוה"כ מבוארים רק בפירוש הראב"ד ז"ל אבל בפירוש הר"ש ז"ל לא נזכר רק דמשיחה א"א קודם יוה"כ] לפי שאין ממנים שני כה"ג כאחד משום איבה התקנה הוא במקום משיחה וריבוי בגדים עכ"ל הראב"ד ור"ש ז"ל. מבואר מדבריהם דצריך לימוד ע"ז של"צ משיחה שבעה וריבוי בגדים שבעה שלא נימא כיון דכל כה"ג צריך עכ"פ או משיחה שבעה או ריבוי בגדים שבעה ובלא זה אינו נעשה כה"ג וא"כ הכא דלא אפשר קודם יוה"כ כל זמן שלא אירע בראשון פסול למשוח או לרבות את הכה"ג השני משום איבה א"כ לא משכח"ל הא דמתקנין כה"ג אחר תחתיו דאם הי' אפשר למנות שני כה"ג ביחד הי' אפשר למשוח גם את השני שיהי' שני כה"ג ואין איסור בשמן המשחה למשוח איש זר כיון דעושין אנו גם את זה לכה"ג משא"כ כיון דאין עושין שני כה"ג ביחד א"כ להשני א"א למשחו שיהי' בודאי כה"ג א"כ שוב א"א למשחו על תנאי דדילמא לא ימצא בהראשון פסול וא"כ מעלו בשמן המשחה ולכן כיון דא"א למנות שני כה"ג משום איבה א"א למשחו בשמן המשחה ולרבותו בבגדים שיעבוד בח' בגדים קודם יוה"כ א"כ איך משכח"ל כה"ג ביוה"כ וע"ז גלי לן קרא דוכפר הכהן דגם בכה"ג הוא ועשה כה"ג והטעם דהזמנה הוא במקום משיחה וריבוי שבעה אמנם ביוה"כ בודאי צריך משיחה בזמן שהי' משמן המשחה או ריבוי בגדים אחר שנגנז שמה"מ וכן מבואר להדי' בפירוש הר"ש ז"ל בתורת כהנים פ' ב' אות ב' אשר יוצק על ראשו שמן המשחה וכו' ת"ל אשר יוצק על ראשו שמן המשחה אפי' שעה ומילא ידו ללבוש הבגדים אפי' שעה אחת וכתב הר"ש ז"ל בפירושו שם דקאי על כה"ג ביוה"כ אם נמצא פסול בהראשון דקודם שנגנז שמן המשחה הי' מושחין אותו ואח"כ הי' מרבין אותו בבגדים וילפינן מקרא דאפי' משיחת שעה אחת ושבע בגדים שעה אחת מכשירו להיות כה"ג וז"ב ומוכרח בפירוש הראב"ד והר"ש ז"ל

וראיתי לרבינו הגדול בעל פני יהושע ז"ל בלקוטים למס' יומא (דף ה' ע"א) שכ' לתמוה על הר"מ ז"ל דפסק דמשיחת יום אחד או ריבוי יום אחד ג"כ נעשה כה"ג ומנ"ל זאת דנהי דדרשינן בתו"כ פ' אמור אשר יוצק על ראשו שעה אחת דנעשה כה"ג במשיחה או בריבוי שעה אחת דילמא דוקא להחמיר שיש לו דין כה"ג לענין אסורי כהונה משא"כ לענין עבודת יוה"כ עבודתו פסולה עד שיתחנך ז' ימים קודם יוה"כ או במשיחה או בריבוי בגדים עיי"ש ואשתמיט לי' דברי התו"כ פרשת אחרי הנ"ל דילפינן מקרא דפרשת שבעה והכנתו לכה"ג זה עולה במקום משיחת וריבוי בגדים ז' כיון דא"א למשחו ולרבותו כל ז' כיון דא"א להחליטו שיהי' כ"ג ודאי משום איבה א"כ שוב אסור המשיחה וריבוי בגדים לעבוד עבודה בח' בגדים דדילמא משאיר כה"ד ועביד עבודה ביותר בגדים וז"ב ואמת

ובח' למס' יומא כתבנו להעיר בזה עפ"מ דמבואר בכריתות (דף ו' ע"ב) פלוגתת ר"מ ור"י בסך לכה"ג בשמן המשחה אי עובר עליו בלאו דלא יסך דלר"מ עובר ולר"י אינו עובר כיון דאינו זר מעיקרא עיי"ש וא"כ נראה דלר"מ משיחה כל ז' מעכב דאם נימא דאינו מעכב איך אפ"ל דהיא למצוה דהרי הוא אסור בלאו רק דהמצוה דחי' לי' וא"נ דאינו מעכב וכבר נעשה כה"ג במשיחה הראשונה א"כ נראה דשוב אסור למשוח אותו א"ו דמעכב ואינו נעשה כה"ג אלא במשיחה ז' וביוה"כ גלי