כלי חמדה ויקרא קלג

ערב יוה"כ אינה מה"ת ועי' למודי ד' למוד נ"ט ולכן שפיר הי' יכול להיות שבת ויוה"כ ביחד אמנם משחרב בהמ"ק צריך לקיים ועניתם בפועל על הנפש ג"כ ולכן באמת קבעו חז"ל החשבון שלא יהי' ש"ק ויוה"כ ביחד. ב' והיא העיקר נראה עפ"מ שאמרו חז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו והיינו כיון דשבת מורה על השגחת השי"ת וחידש העולם וא"כ מי ששומר שבת כהלכתן הרי מתקן חטא הנפש בזה שמקבל עליו אמונת הש"י והשגחתו והוי כמו אם עשה תשובה בעינוי הנפש ויש לכוין כונה זו במקראי קודש פ' אחרי והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם ושם שבת שבתון הוא לכם וגו' חקת עולם וצ"ע הכונה שכפל שהוא חקת עולם וראה זה פלא שבפ' אמור י"ג ל"ב בקרא שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש שם לא נאמר חקת עולם אע"ג דבקרא דלעיל מיני' לענין איסור מלאכה ביוה"כ נאמר חקת עולם אמנם עפ"י הנ"ל יובן היטב כיון שדרשו חז"ל מזה דועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וכי בתשעה מתענים אלא כל האוכל ושותה בתשעה כאלו מתענה ט' וזה מצד שצריך עינוי הנפש ג"כ וזה אינו בגדר חוקת עולם דהרי אם חל יוה"כ לאחר השבת א"א לקיים בו עינוי הנפש בט' ולכן בפ' אחרי שלא דיבר הכתוב אלא מתענית ביוה"כ דהיינו בעשירי לחודש אמר חוקת עולם להורות לנו דאין התענית בעשירי תלי' באכילה של תשיעי ונאמר דאם א"י לקיים בשלימות ועניתם את נפשותיכם שתי נפשות במשמע לא יהי' נוהג תענית יוה"כ לכן נאמר בזה חוקת עולם והיינו מטעם הנ"ל כיון דזה דצריך אכילה בט' הוא לתקן פגם הנפש ע"י עינוי הנפש ודבר זה מתוקן גם ע"י שבת אם מקבל עליו להיות שומר שבת כהלכתן בכל ענינים

והנה רבותי שבת שובה בשנה זו [היינו שנת תרס"ו שאנו עומדים בה] יש הכל ביחד היום הוא שבת קודש ולמחר ערב יוה"כ שמיוסד לתקן חטאי הנפש ואח"כ יוה"כ עצמו לזאת עלינו להתאחד יחד ולבטל עלינו לכלל ישראל הכשרים שבדור ולקבל על עצמינו שמירת שבת כהלכתו ונוסיף עוז ועצמה בזה שמחר נקיים מצות ערב יוה"כ כהלכתה לענות את הנפש על העבר ולקבל על עצמינו להבא שנהי' דבוקים תמיד ביראת השם ואמונת חכמים ועיד"ז נזכה ביוה"כ לתקן כל חטאי הגוף וימחול לנו הקב"ה על כל חטאתינו ויהי' לנו שנת ברכה והצלחה בכל ענינים שנת גאולה וישועה אמן

ד) (ט"ז ל"ב) וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו וברש"י ז"ל אין לי אלא המשיח בשמן המשחה מרובה בגדים מניין ת"ל ואשר ימלא את ידו וגומר והם כל הכה"ג שמימות יאשיהו ואילך שבימיו נגנזה הצלוחית של שמן המשחה עכ"ל. וכתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל ואין הכונה לרב שלא יהי' במקדש כה"ג מרובה בגדים אלא מיאשיהו ואילך שהרי בגמ' אמרו משיח בשמה"מ ומרובה בגדים איזהו מהן קודם וכו' אבל בכל הזמנים אם נתרבה בבגדים כשר לעבודת יוה"כ שהרי לעולם מתקן כהן אחר ביוה"כ ואין מושחין אותו ואם אירע פסול בכה"ג משמש זה תחתיו בלא משיחה עכ"ל. מבואר מד' הרמב"ן ז"ל דלא הי' מושחין את הכה"ג הבא לעבוד ביוה"כ אשר תקנו אותו קודם לכן אם נמצא בהראשון פסול והי' כשר ברובי בגדים לבד אך באמת צ"ע מנ"ל זאת להרמב"ן ז"ל

והנה בספרי חמדת ישראל דיני שבת אות כ"ז כתבנו שמקורן של ד' הרמב"ן ז"ל בירושלמי עיי"ש שכתבנו שמד' התוס' ישנים יומא מבואר להיפך אמנם ראה זה מצאתי בתורת כהנים שהזכירו רש"י ז"ל בקצרה שכ' בזה"ל א"ל אלא משיח בשמה"מ מרובה בגדים מניין ת"ל ואשר