כלי חמדה ויקרא קכב

חסירה ופסולה וא"כ אין כאן עבירה משום יוה"כ וא"כ השתא שפיר חייב מצד שחיסר מעלה עשן כיון דעתה ל"ש לומר דבלא"ה פסול מצד מצוה הב"ע כיון דאין כאן עבירה מה"ת (ועי' בשאג"א ז"ל סי' ע"א שנדחק לת' קושי' זו דאמאי לא חשיב הגמ' גם לחייב מצד מבעיר ביוה"כ והיא תמי' שלא הרגיש כלל דבהקטרה חסירה הוי מקלקל בהבערה וצ"ע] זה דוחק כיון דסוף כל סוף אם היתה שלימה והי' תיקון גמור היתה הקטורת פסולה מצד מצוה הב"ע וא"כ בחסירה ל"ש לחייב משום דהוי קטורת חסירה כמובן. הן אמת דראיתי לרבינו הגדול בעל משנה למלך ז"ל בפ"ג מה' ביאת מקדש סוף ה"ט שכ' לחדש דאם בא להיכל או לקדשי קדשים להקטיר קטורת ואח"כ נמלך ולא הקטיר א"ח משום ביאה רקנית כיון דבשעת ביאה לא היתה שלא לצורך וה"ר מגמ' זו דר"א תי' דעייל שתי הקטרות דאב"ר לא מחייב דעייל לי' שלימה נראה אפי' אי באמת לא הקטיר השלימה כ"א החסירה חייב וכתב דאע"ג דיש לדחות הראי' מ"מ נראה כך ולכאו' צ"ע כונת דה"ק הא פשטן של דברים נראה דהקטיר השלימה ג"כ אמנם לפי הנ"ל י"ל דזה באמת כונת המל"מ ז"ל דיש להכריח דלא הקטיר כ"א החסירה דאל"כ ל"ש לחייב משום מעלה עשן כיון דבלא"ה הוי קטורת פסולה כיון דהוי שלא לצורך הוי מצוה הב"ע איברא אף אם יהי' זה כונת המל"מ ז"ל מ"מ הודה בעצמו שיש לדחות ראי' זו והיינו די"ל דמיירי דהקטיר גם השלימה וצ"ע כנ"ל א"כ אמאי יהי' חייב על החסירה מצד חיסר מעלה עשן

אמנם י"ל בזה עפ"ד הירושלמי שבת דהקורע בשבת יצא יד"ח ולא הוי מצוה הב"ע כיון דעבירה אינו בעצם אלא מחמת הזמן אינו פוסל משום מצוה הב"ע א"כ ה"נ י"ל דאם היתה קטורת שלימה לא היתה פסולה כיון דהקטורת מצד עצמה כשירה נהי דיש בה עבירה דחילל יוה"כ שלא לצורך אינה נפסלת מצד מצוה הבאה בעבירה אמנם יש לעי' עפמ"ש במק"א דכללא דירושלמי הוא רק היכא דהמצוה אינה מחמת הזמן הזה שמכחו נעשית העבירה כגון קורע בשבת דהמצוה אין ענינה מחמת השבת שפיר אמרינן דעבירת הזמן א"י לפסול את המצוה משא"כ היכא דהמצוה ג"כ רק מכח הזמן שוב הוי מצוה הב"ע כיון דהמצוה רק מכח זמן זה והרי מכח זמן זה היא עבירה ממילא אינה מצוה כלל וא"כ הדרה ק"ל דהכא כיון דמצות הקטורת הוא ג"כ רק מצד יוה"כ ובכל השנה ל"ש קטורת לפני ולפנים כלל וא"כ הוי רק מצוה מכח יוה"כ ומצד יוה"כ הוי עבירה דמחלל יוה"כ שלא לצורך וא"כ הוי מצוה הב"ע והדרה ק"ל אמנם לפ"מ שביארנו דכל עבודת היום כיון דבאהרן הכהן אינה דוקא ביוה"כ רק כל אימת שירצה יכול ללכת לקדק"ד בסדר הזה רק שאסור לו ליכנס בלא זה אין זה בגדר מצות יוה"כ רק כיון דביוה"כ מצוה על הכה"ג שיכנס לפני ולפנים וממילא אסור ליכנס בלא סדר זה אבל אין זה מצ"ע מכח הזמן רק מכח שמוכרח הכה"ג ליכנס לפני ולפנים ביוה"כ וא"כ שוב י"ל דלא הוי מצוה הב"ע כיון דהעבירה רק מכח יוה"כ אמנם מצות הקטרת הקטורת אינו מכח יוה"כ אלא מכח שנכנס לפני ולפנים והבן היטב כי הד"נ לענ"ד

והנה ראיתי להמאירי בחי' יומא הנדפס מחדש בירושלים עה"ק שכ' בזה"ל או שהזיד בשתיהן וכגון שהביא ב' הקטרות ביחד כגון שלא הקטיר שחרית ונאמר בפ' התכלת שאם לא הקטיר שחרית יקטיר בה"ע ר"ל שתי פעמים אחד כתקונה ואחד בחסרון א' מן הסמנין או מעלה עשן עכ"ל ומצאתי בשיח יצחק שהעתיק דה"ק ולא ערער עליהם כלל ולענ"ד הד' אין להם מובן כלל לכאורה דאם כונת רבינו ז"ל לפרש דתי' ר"א קאי על שאר ימות השנה ועל הקטורת בהיכל ואזיל לשיטת כמ"ש בסודה"ק שם דגם בקטורת דכל