כלי חמדה ויקרא קכא

מד' המדרש דבכל השנה כולה ג"כ הי' יכול אהרן הכהן ליכנס לקדשי הקדשים רק שהי' צריך הכנה סדר הזה ומעתה נראה דאע"ג דזו המעלה הי' רק לאהרן אבל כל כה"ג איסורים ליכנס לקדשי קדשים כ"א ביוה"כ מ"מ כיון דחזינן דאהרן הכהן הי' יכול ליכנס תמיד אם יעשה כסדר הזה וכן לעת"ל כשיבואו משה ואהרן יהי' אהרן יכול ליכנס תמיד לקדשי קדשים בסדר הזה אלא דשאר הכהנים שאין מעלתן גדולה כ"כ אמרה תוה"ק שלא יבואו בכל עת אל הקודש אלא ביוה"כ א"כ נראה דקרבנות אלו אינן בגדר חובת היום ביוה"כ אלא משום שנכנס לקדשי קדשים צריך קרבנות אלו וצריך הקטורת שיעלה עשן ואל"כ ח"מ ומעתה מקשה הגמ' שפיר ות"ל משום ב"ר וא"ל דנפ"מ לענין כפרת יוה"כ ז"א דגם משום חיסר מעלה עשן יוה"כ מכפר כיון דזה דצריך בקטורת זה מעלה עשן היינו משום שבא עם הקטורת בפנים ונהי דמצותו רק ביוה"כ היינו משום שהוא א"ר ליכנס תמיד לקדשי קדשים וא"כ עבירה זו דחיסר מעלה עשן היינו משום שנכנס לפני ולפנים בלא מעלה עשן זה אינו בגדר כרת דיומא ושפיר יוה"כ מכפר לי' וז"נ מאוד לענ"ד

ויש להעיר בזה ברש"י ז"ל ריש שבועות במשנה דאיתא שם יש בו ידיעה בתחילה וא"ב ידיעה בסוף שעיר הנעשה בפנים "ויוה"כ" תולה עד שיודע לו ויבוא בעולה ויורד א"ב ידיעה בתחילה ויש בו ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ "ויוה"כ" מכפר ורש"י ז"ל ד"ה שעיר הנעשה בחוץ כתב בזה"ל ויוה"כ הוא בעצמו מועיל עם הקרבנות שנאמר כי יוה"כ היא עכ"ל

ויש לדקדק אמאי לעיל מיני' בהא דיש בו ידיעה בתחלה וא"ב ידיעה בסוף דמבואר במשנה דשעיר הנעשה בפנים ויוה"כ תולה לא פירש רש"י ז"ל כלל על הא דקתני גם "יוה"כ" והכא בא"ב ידיעה בתחילה דשעיר הנעשה בחוץ בצירוף יוה"כ מכפר פירש רש"י ז"ל דגם יוה"כ עצמו מכפר והראו לי בחת"ס הנדמ"ח על שבועות הרגיש בזה ועיי"ש מה שתי'. אמנם לענ"ד נראה דכונת רש"י ז"ל כדברינו הנ"ל דשעיר הנעשה בפנים אינו משום לתא דיוה"כ דוקא רק מפני שנכנס לפני ולפנים והרי גם בכל השנה כשרצה אהרן ליכנס לקדשי קדשים הי' צריך ליכנס בסדר הזה וא"כ ה"א דקרבן בעצמו תולה ול"צ יוה"כ כלל לכן קמ"ל המשנה דשעיר הנעשה בפנים מכפר רק מפני שהוא יוה"כ ולא הי' קשה לרש"י ז"ל על יתור לשון ויוה"כ משא"כ הכא בא"ב ידיעה בתחילה ויש בו ידיעה בסוף דשעיר הנעשה בחוץ מכפר ושעיר זה הוא ממוספי היום ואין ענינו כלל אלא ביוה"כ משא"כ בכל השנה כשהי' אהרן נכנס לקדשי קדשים לא הי' מקריב קרבן זה והי' קשה לרש"י ז"ל למה כתב במשנה ויוה"כ הא קרבן זה הוא מכח יוה"כ לכן פירש רש"י ז"ל דפירוש הוא דאין הקרבן עצמו מכפר אלא בצירוף יוה"כ שמסייע לו לכפר וזה נראה נכון בביאור ד' רש"י ז"ל

ואם כנים הדברים י"ל עפ"ז מה דק"ל קושי' גדולה לכאורה בהא דתי' ר"א כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה אב"ר לא מחייב דעייל לי' שלימה וחייב רק משום חיסר מעלה עשן ותמי' לכאו' דהנה נראה פשוט דאפי' אם היתה הקטורת החסירה שלימה והיתה בה מעלה עשן ג"כ מ"מ הוי מחלל יוה"כ שלא לצורך כיון דהקטורת היא שלא לצורך דהרי הקטיר גם שלימה וא"צ יותר מקטורת אחת וא"כ כיון דלא ניתן יוה"כ לדחות אצל קטורת זו אפי' היתה שלימה א"כ היתה פסולה מצד מצוה הב"ע וא"כ אמאי יהי' חייב משום חיסר מעלה עשן כיון דבלא"ה היתה קטורת פסולה אפי' אם היתה שלימה ג"כ מצד מצוה הב"ע א"כ אין סברא דיתחייב על החסירה משום חיסר מעלה עשן ודוח"ל כיון דהשתא כשהיתה חסירה לא נעשה עבירה מה"ת בהקטרת הקטורת כיון דהוי מקלקל בהבערה כיון דהוי קטורת