כלי חמדה ויקרא קיט

להו כדעת הריטב"א ז"ל דמה שנוגע לדיני שמים עונשין מן הדין ולכן לענין כרת עונשין מה"ד [וי"ל עוד מטעם אחר לפמ"ש הרה"מ ז"ל דבאיסור ידיעה ממקום אחר עונשין מה"ד א"כ יש לצרף שני תירוצי התוס' יחד ונאמר דממי נדה נשמע שצריכה טבילה ואסורה בלא טבילה וממילא דילפי' מק"ו ממגעה לעונש ג"כ והבן]. ובאמת מבואר כן בגמ' ערוכה חולין (דף ל"א ע"א) דמקשינן בגמ' על רב דס"ל דנדה שנאנסה וטבלה מותרת לבעלה ואסורה לאכול בתרומה עון כרת הותרה איסור מיתה מיבעי' ע"ש הרי מוכח בהדי' דנדה שלא טבלה איכא כרת דאל"כ מאי מקשה הגמ' הא בטבילת נדה שוב ליכא כרת

אמנם לת' דעת רש"י ז"ל בסנהדרין הנ"ל נראה דרש"י ג"כ מודה דאיכא כרת בטבילת נדה רק דסבירא לי' דהוא מק"ו ממגעה ולענין דיני שמים עונשין מה"ד אך הנה האחרונים תמהו בזה ממכות (דף ה' ע"ב) דמבואר בגמ' בערות אחותך דאין עונשין מה"ד אף לענין כרת אמנם היטב אשר דיבר בזה הג' פרדס דוד ז"ל דנהי דבכרת עונשין מה"ד מ"מ אם נוגע לעונשין בידי אדם שוב אמרי' אין עונשין מה"ד והנה בעריות קי"ל דחייבי כריתות ניתנן להציל בנפשו וא"כ שם הגמ' במכות דרוצה ללמוד דיש בה כרת כונת הגמ' בכל הדינים דיהי' ניתן להציל בנפשו ג"כ וע"ז קאמר הגמ' שפיר דא"ל קרא ה"א אעמה"ד ונהי דבכרת עונשין מה"ד מ"מ לא היו הורגין את הרודף אחרי' כיון דלענין עונשין בידי אדם אמרינן דאין עונשין מה"ד ודילמא ליכא כרת וז"ב ונכון מאוד

וא"כ נראה הכ"נ דנהי דמבואר בגמ' דבטבילת נדה איכא כרת היינו מטעם הק"ו הנ"ל דצריך טבילה ולענין כרת עונשין מן הדין אך כ"ז לחומר שיש לה לנגד תרומה שפיר אמרינן דאיכא כרת אבל לעונש זקן ממרא על זה שפסק דנדה מותרת בלא טבילה בידי אדם ע"ז שוב אמרינן דאין עונשין מה"ד כיון דנוגע לדיני אדם ואמרינן דבנדה ליכא כרת ואין הזק"מ חייב מיתה וא"כ שפיר מוכרח רש"י לפרש דעל ב' ימי הנדה איכא עכ"פ חיוב כרת ולכן חייב מצד זקן ממרא אבל על הימים האחרים נהי דאיכא כרת מק"ו דבכרת עונשין מה"ד מ"מ עיד"ז לא נוכל לענוש בדיני אדם כנ"ל בזה נכון בס"ד ועיין עוד בזה באור זרוע הלכות נדה סי' שנ"ט

ויש להעיר עוד בזה מד' הטו"ז אהע"ז סי' קס"ד סק"ז שכ' על מ"ש מרן המחבר דאשה לא תתייבם בעת נדתה דקי"ל דלא תימא דאתי עשה דיבום ודוחה ל"ת דנדה כי היכא דדוחה איסור אשת את קמ"ל דלא וטעמא משום דאפשר לקיים ב שימתין עד שתטהר ובזה אין עשה דוחה ל"ת עכ"ל והנה תמי' מאוד הא אין עדל"ת שיש בה כרת ומנפ"מ בין נדה לשאר חיי"ם וגם טעמו צ"ע דזה יהי' מקרא בגדר אפשר לקיים ב' הא לפעמים יתמהמה עד זמן רב עד שתוכל לטהר את עצמה וא"כ אין זה בגדר אפשר לקיים ב' ועי' יבמות (דף י"ח ע"א). לכן נראה דקושיא חדא מתורצת בחברתה וכונת הטו"ז דהי' קשי' לי' מאי קמ"ל המחבר דלא תתייבם בעת נדתה דהא פשיטא דאין עשה דוחה ל"ת שיש בה כרת לכן כתב דה"א דאחר שעבר הז' ימים רק שמחוסרת טבילה דשוב ליכא כרת אע"ג דאסורה מה"ת מ"מ שוב נימא עדל"ת לכן קמ"ל דלא אמרינן עדל"ת והטעם משום דמחוסר רק טבילה וזה יכול להיות מיד הוי בגדר אפשר לקיים ב' ושוב אין עדל"ת אך צ"ע אם זה כונתו ובדרך פלפול כתבנו לבאר ד' הטו"ז באופן אחר ואכ"מ כי מוטרד אני מאוד רק לאהבתך לקחתי לי מעט פנאי להשיב לך והי' ם שלוה וברכה.