כלי חמדה ויקרא קיח

צ"ל כפירוש הראב"ד ז"ל ואם כי הוא דחוק מה נעשה אחר שאין לנו פירוש מרווח יותר ע"כ דבריך אין להם מקום כלל

אמנם בעיקר הדברים שכתבת די"ל דטבילת נדה לית בה כרת כיון דהוא רק מק"ו אין עונשין מן הדין הנה מצאתי מבואר כן בס' פענח רזא סו"פ מצורע שכ' בזה"ל תהי' בנדתה בגימטרי' ועד שתבוא במים מכאן טבילה לנדה מדאורייתא א"נ מק"ו ממגעה דכתיב בי' ורחץ וא"ת והלא אין עונשין מן הדין וי"ל דאין עונשין למלקות אבל לאיסורא ילפינן א"נ מקרא דבימי נדה תתחטא דרשינן לי' במס' ע"ז במים שהנדה טובלת בהם דהיינו מ' סאה א"נ "וי"ו" דואשה כי יזוב וגו' מוסיף על נדה דלעיל דתיהוי גם היא שייכה בטבילה עכ"ל הרי מבואר בפענח רזא דאם מק"ו אתי' לא נשמע אלא איסור תורה ואפי' לשאר התי' אינו מוכרח איסור כרת אם לא לתי' האחרון דוא"ו מוסיף על ענין ראשון וקאי הקרא דואחר תטהר האמור בזבה לנדה ג"כ דאז שפיר י"ל דכ"ז שלא טבלה היא בכרת כמו בזבה דיש דין זבה עלי' לגמרי קודם טבילה אמנם נראה דתי' זה נסתר לדעת רבו של רש"י ז"ל דבזבה בעי מים חיים כמו בזב אמנם בנדה ברור הדבר דליכא מ"ד שתהי' צריכה מים חיים וא"כ א"א לומר בנדה נכללת בטהרת זבה אך האמת הוא דלא כדעת הרב ז"ל וכבר דחו כל הפוסקים דעה זו והלכה ברורה דזבה אין טעונה מים חיים ואם כן שפיר י"ל כתי' הנ"ל וממילא איכא כרת בנדה שלא טבלה דאיתקשה לזבה

והנה אמרתי מעצמי ושמעתיו אח"כ גם בשם מרן הגאה"ק מטשעכענאוו ז"ל שאמר כן לת' דברי רש"י ז"ל התמוהין בסנהדרין (דף פ"ז ע"ב) על מה דאמרינן בגמ' בין דם לדם בין דם אדום לדם ירוק ופירש רש"י ז"ל בזה"ל הירוק עקבי' בן מהללאל מטמא דם הירוק הוי דם הנדה ואם אמר זקן ממרא כעקבי' בן מהללאל מייתי לה לחיוב כרת שפעמים שרואה דם הירוק בתחילת נדתה ולבסוף ב' ימים רואה דם אדום ופוסקת והיא מתחלת למנות ז' ימים מראיית דם ירוק וטובלת ומשמשת עם בעלה ב' ימים בנדתה לפי שהדם הירוק טהור הוא והי' לה להתחיל למנות מראיית דם אדום עכ"ל ותמי' מאוד דנראה מד' רש"י דרק ב' ימים משמשת עם בעלה באיסור נדה והרי לפי האמת דדם ירוק טהור הוא ועדיין לא עברו אלא ה' ימים מיום שראתה וא"כ הטבילה שטבלה כמאן דליתא ולא מהני לה כלל וא"כ עדיין היא בטומאתה עד שתטבול וא"כ תוכל להיות הרבה ימים באיסור כרת וכ"ז שלא טבלה ה"ה נדה וחייב עלי' כרת ומה זה שכ' רש"י ז"ל דרק בב' ימים אלו שטבלה מקודם היא רק באיסור כרת את"ד והיא באמת קושי' עצומה עפ"י הנ"ל דרש"י ז"ל ס"ל דטבילת נדה ליכא כרת וא"כ א"ש מאוד דברי רש"י ז"ל דהכא אינו חייב הזק"מ אלא מה שמייתי לה לחיוב כרת וזה אינו אלא בב' ימי נדה שהקדימה לטבול אבל מה שמשמשת אח"כ בלא טבילה ע"ז אע"ג דאיכא איסור תורה אבל כרת ליכא ול"ש בי' חיובא בזקן ממרא וזה נכון בדעת רש"י ז"ל אלא שהדבר זר מאוד לומר בדעת רש"י ז"ל דס"ל דבטבילת נדה ליכא כרת אמנם לדברינו הנ"ל י"ל דרש"י לשיטתו בסנהדרין שם (ד' פ"ז ע"א) בד"ה הלכה אחד עשר שנראה מבואר דאזיל בשיטת רבו הלוי ז"ל דטבילת זבה בעי מים חיים וא"כ לא נוכל ללמוד טבילת נדה מזבה שפיר י"ל דליכא כרת על שלא טבלה לאחר ז' ימים משא"כ לפי האמת דרש"י ז"ל חוזר בו וכתב להדי' בשבת (דף ס"ה ע"ב) לדחות ד' רבו הלוי ז"ל שזבה אינה טעונה מים חיים א"כ שוב י"ל דנדה איתקשה לזבה וממילא גם טבילת נדה בכרת כדעת התוס' בכמה דוכתין ונראה שטעם התוס' דפשיטא להו דאיכא כרת בנדה שלא טבלה אע"ג דהיא רק ק"ו ממגעה היינו דסבירא