כלי חמדה ויקרא קו

שחיטה שיהי' כשר לטהרת מצורע אך יש לדחות דדוקא בשחיטה דצריך כח גברא ושיעשה הפעולה ע"י בר זביחה שפיר אמרינן דאם מקיים בו מצות עהנ"ד אינו בכלל שחיטה ואינו מטהר מיד"נ משא"כ בעוף למ"ד א"ש לעוף מה"ת ורק נחירת סימנים צריך ואין נפ"מ מי השוחט נראה פשוט דאף ר"ח מודה דבשחיטת העוף מטהר מיד"נ אע"ג דמתקיים בו מצות עיר הנדחת כיון דמ"מ הי' בו נחירת סימנים וצ"ע עוד בכל זה וי"ל עוד א"נ דצפורי מצורע צריך כהן דוקא בשחיטה אע"ג שביארנו דאין זה עבודה מ"מ י"ל כיון דצריך כהונה לזה אינו מתקיים בשחיטה זו מצות לפי חרב בעהנ"ד כמוש"ל וי"ל בזה גם ד' התוס' חולין (דף ק"מ) הנ"ל שנסתפקו על בהמת עהנ"ד בהקדישה והקריבה אם כשר הקרבן שתמי' הא לר"ח שספק אם השחיטה מטהר מיד"נ וא"כ אינו קרבן כלל ולהנ"ל י"ל דהתוס' ס"ל דכמו דס"ל לרנב"י כיון דהשחיטה צריך כהונה אינו בגדר לפי חרב כיון דהוא עושה מעשה היפך גדר עהנ"ד כמו כן בשחיטת קדשים שצריך עזרה דוקא וזה היפך מצות עהנ"ד להחרם את כל אשר בה בתוך רחוב העיר ואפי' חולין אסור לשחוט בעזרה מכ"ש מה שהוא חרם מעיר הנדחת א"כ לא יתכן לומר שזה בכלל לפי חרב לכן גם לר"ח השחיטה מטהר מיד"נ

ויש להסביר עוד החילוק בין שחיטת חולין לשחיטת קדשים דדוקא שחיטת חולין דא"צ כונה א"כ י"ל דאע"ג דעושהו בדרך שחיטה מ"מ אין זה מוציאו מכלל הריגה והוי בכלל מפי חרב אמנם בשחיטת קדשים דצריך כונה לשם שחיטה דוקא גם ר"ח מודה דאינו בכלל הריגה ועי' היטב בש"ס סנהדרין וברש"י ז"ל שם תראה שיש מקום לדברינו וביותר לפ"מ שהסביר הרמ"ה ז"ל בחידושיו דאיבעיית ר"ח הוא משום בשחיטה הרי מתה במיתה זו שנגזר עלי' ונתקיים בה מצות התורה לכן לא תהני לטהר מיד"נ א"כ י"ל דז"ד ששחטה בתורת חולין אבל לא כשהקדישה ושחטה בתורת קדשים בעזרה או לקחה לצפורי מצורע ונשחטה ע"י כהן בזה גם ר"ח מודה דמטהר מיד"נ

ודע שראיתי להג' בעל חת"ס ז"ל בת' ח' או"ח סי' ק"פ שהאריך בד' התוס' חולין הנ"ל ותודה"ק בכונת התוס' דמספק"ל בעבר והקדישה והקריבה קודם שנגמ"ד להיות עהנ"ד אם הוי כפרה למפרע א"ד דאגלמ"ל דהי' בכלל חרם כיון דאח"כ נגמ"ד למיתה ועיי"ש שרוצה לדמות זה לשור הנסקל דאם שחטו קודם שנגמ"ד בשרו מותר וה"ה דאם הקריבו כשר לגבוה (זה תמי' מאוד דהרי נוגח פסול להקרבה אף קודם שנגמ"ד ונשאלתי בזה מכבוד יד"נ הרב החריף מו"ה ר"ש נ"י מליטעטאוו והשבתי לו שנראה דאשיגרא דלישנא הוא וכונת הגז"ל לולא איסור דנוגח דהוא איסור אחר ונפ"מ לעיר הנדחת דל"ש בו איסור דגבוה כ"א מפאת האיסה"נ שבו א"כ אם נשחט קודם גמ"ד צריך שיהי' מותר אף לגבוה והבן כי קצרתי] אך באמת א"ד לשור הנסקל דהתם אם שחטו קודם שנגמ"ד ל"ש גמ"ד אח"כ משא"כ הכא אפי' אם שחטו קודם שנגמ"ד מ"מ ברור הדבר דאם אח"כ איתא בעולם ה"ה בכלל שללה ונשרפת עכ"פ כמו שאר שללה וא"כ י"ל דאם הקריבה קודם חל איסור חרם למפרע ואינו קרבן ולענין אכילה אין נפ"מ דהוי התר"ס למלקות אמנם לענין הקרבה שפיר האיבעי' כנ"ל וזה כונת התוס' אתדה"ק

והנה לפ"ד הי' אפשר לומר גם בכונת רנב"י מה שתי' דצריך למעוטי צפור של עיר הנדחת לצפורי מצורע היינו ג"כ קודם גמ"ד דשוב פשיטא דהשחיטה מטהר מיד"נ ואעפי"כ אסור לצפורי מצורע כיון דעומד להיות נגמ"ד לאסור בהנאה אך באמת דה"ק תמוהין מאוד לענ"ד ול"ז להבינם כלל דא"כ בעיר הנדחת אף קודם גמ"ד יהי' כל אנשים שבתוכה אסורין