כלי חמדה ויקרא קה

דוקא וכנראה שהג' בעל מלוא הרועים ז"ל הסכים לזה עיי"ש אות י"ד וא"כ י"ל דנהי דמיבעי' לי' לר"ח דגם שחיטה הוי בכלל לפי חרב ה"ד שחיטת זר אבל היכא דהוי עבודה וצריך כהונה י"ל דר"ח ג"כ מודה דבזה לא יתכן לומר שנתקיים בזה מצות עהנ"ד דשורש מצות עיר הנדחת להחרים כל אשר בה והכא עשה להיפך ממש שלקח כהן לעשות בה עבודה וי"ל דרנב"י ג"כ ס"ל א"ש לעוף מה"ת ולכן שפיר צריך קרא למעוטי צפורי מצורע מעיר הנדחת

איברא דעיקר ד' הג' בעל קדושת לוי אע"פ שהם דברי חכמה בכ"ז נלענ"ד שיש לדון בהם דאפי' א"נ דא"ש לעוף מה"ת בחולין מ"מ בשביל זה אינו מוכרח דיהי' צריך כהונה בצפורי מצורע כיון דמעשי' בחוץ אינו בגדר עבודה וכמו דברור הדבר דאפי' בטהרת מצורע דלכ"ע צריך כהן מ"מ א"צ בגדי כהונה ואפי' בע"מ וזב ט"מ כשר לטהרת מצורעים ומצורע דא"י לטהר נתמעט מקרא ואע"ג דפסולים לעבודה וע"כ צ"ל דא"ז בגדר עבודה ואע"ג דגזה"כ דצריך בזה כהן היינו שהתוה"ק אמרה שפעולה זו צריכה ע"י כהן דוקא אבל לא מפני שהוא עבודה וכן מבואר ביומא (דף ע"ב ע"א) מידי דהוה אמראות נגעים דלאו עבודה היא ובעיא כהונה ואם אמנם כי במראות נגעים י"ל דהוא מטעם ענין הוראה והתורה לא מסרה הוראה זו כ"א לכהנים שהם עיקר השופטים ולכן שייכות רק לכהן אך נראה דכונת הגמ' להוכיח מטהרת מצורע דצריך כהן בהפעולות אע"ג דזה אינו בגדר הוראה וא"כ מצאנו פעולות שהקפידה תורה שצריך כהונה וה"ה בפרה. יהי' איך שיהי' נראה פשוט דלענין שחיטה בעוף אין לומר כיון דא"נ בחולין צריך כהן דוקא כיון דכהן ג"כ אינו עובד בבגדי כהונה א"כ מה בכך שהוא כהן והרי היכא דהוא עבודה צריך כהן וכלי שרת והכא ליכא כ"ז ובאמת הרי בעוף בפנים ג"כ ליכא מצות שחיטה אלא מליקה א"כ למ"ד דאין שחיטה לעוף מה"ת אין זה שצריך שחיטה בצפורי מצורע מפאת שהוא עבודה רק המצוה כן הוא שצריך במצורע פעולה זו ואין להכריח משום זה דצריך כהונה ויש להכריח הדברים לפי גירסת התורת כהנים שלפנינו דרבי ס"ל דשחיטה צריך כהונה ופסולה בזר ור"י בר"י ס"ל דכשירה בכל אדם הרי מבואר להיפך וכן מוכרח מפסק הר"מ ז"ל דפסק יש שחיטה לעוף מה"ת ופסק דשחיטה צריך כהונה וע"כ כדאמרן דלא תלי' זה בזה כלל

אמנם בעיקר הקושי' הנ"ל י"ל בפשיטות א"נ דס"ל לרנב"י אין שחיטה לעוף מה"ת והכא גזה"כ דצריך שחיטה א"כ שפיר צריך מועט בצפור השחוטה שיפסול של עהנ"ד אע"ג דאין השחיטה שבו מטהר מיד"נ כיון דאין צריך שחיטה כלל וגדולה מזו מבואר בתו"כ דממעט מטהורות פרט לטמאות וקשה הא כתיב ושחט ואיך שייך בעוף טמא שחיטה וע"כ כנ"ל דהיינו א"נ א"ש לעוף מה"ת וא"כ ה"ה לענין צפורי עהנ"ד [ועי' ברש"י ז"ל פ' מצורע ד"ה טהורות שכ' פרט לעוף טמא ובגור ארי' למר"ל ז"ל דקדק דלמה משנה רש"י ז"ל בזה מלשון התו"כ ולמה לעיל בחיות כתב רש"י ז"ל לשון רבים אמנם להנ"ל י"ל דרש"י ז"ל ס"ל דלהלכה דקי"ל דיש שחיטה לעוף מה"ת ל"צ למעט צפור השחוטה וקרא אתא רק לצפור המשולחת והראו לו אח"כ בס' בנין שלמה להג' מוהר"ש כהן מווילנא ז"ל בהקדמה כתב לפרש כן ד' התשו' עיי"ש שהובא ג"כ ד' הג' בעל קדושת לוי ז"ל ולא הרגיש כלל בדברינו הנ"ל כ"א בגירסת התו"כ שלפנינו עיי"ש] ויש לעי' עוד בזה לפי"מ דהכריחו התוס' בחולין (דף כ' ע"א) דאפי' למ"ד א"ש לעוף מה"ת מ"מ נחירה בסימנים בעי דאל"כ איך משכח"ל נבילות עוף טהור א"כ לר"ח דבעיר הנדחת היכא דמתקיים בה לפי חרב ל"מ לטהר מיד"נ א"כ י"ל דגם בעוף ל"מ לטהר מיד"נ והוי כמתה מאלי' ואינה בגדר