כלי חמדה ויקרא קב

הכל לב"ד והגם שמותר לדבר לשה"ר על בעלי המחלוקת ה"ד מה שהוא לתועלת להשקיט הריב או להשבית מחלוקת מישראל משא"כ דברים בעלמא שלא יועילו רק להעלות חימה בודאי אסור רק שליח ב"ד אינו נתפס על צערו אם חושש לכבוד הב"ד ומספר הדברים כהווייתן וזה שלמדו חז"ל ממה שאמרו למרע"ה תשובת דתן ואבירם אות באות ממש כאשר אמרו הגם שהיו יכולים לקצר שאמרו לא נעלה ובזה א"ש קושיית העולם שהקשו על ד"ז מירושלמי הנ"ל ולפי דברינו א"ש דברור הדבר דלא הותר לדבר לשה"ר על בעלי מחלוקת אלא מה שהוא לצורך השלום ועי' בת' רמ"א סי' י"א בכתב התנצלות על פסק אחד שהאריך טובא בד"ז אי הותר איסור לשה"ר משום השלום ותמהני שלא הזכיר כלל ד' הירושלמי אלו וי"ל קצת כיון ששם קאי הרמ"א ז"ל על איסור במוצש"ר ג"כ וזה חומר מלשה"ר בלבד דהוא אמת אבל הוצאת שם רע דהוא שקר למען השלום זה יש לומר דאסור לכן הוכרח לאריכות דבריו שם

[ובאמת בעיקר דבריו הקדושים יש לי עיון גדול שיהי' מותר הוצאת ש"ר על קהל ועדה מישראל כמו שהי' המעשה שם בשביל השלום. והראי' מהא דקורין לפני סוטה מעשה ראובן א"ר כיון שמפורש בתורה המעשה בפשיטות והרי דבר זה נתפרסם לפני כולם שכבר פרסמה התוה"ק זאת. לזאת אע"פ במקום שא"צ נקראת ולא מתרגמת אמנם במקום שנוגע לכבוד שם שמים קורין אותה כפ"מ שכתוב בתוה"ק אמנם להגיד ולכתוב פסק דין בהוצאת ש"ר בשקר כדי להשקיט הריב נ"ע לענ"ד והרי חז"ל אמרו נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים ומכ"ש בדבר שקר ויש בו הוצאת ש"ר וחבל שאין לנו ידיעה ברורה במעשה ההיא ונכתבה בקיצור ובסתימת אמרים ולא נוכל לדעת האמת עד היכן היו הדברים מגיעים עכ"פ ברור הדבר שאין למדין ממנה למק"א כי לפי הנראה מת' הרמ"א שם הי' הדבר נוגע לכלל המדינה וגם זה צ"ע ואכ"מ] עכ"פ המעי' היטב בד' הרמ"א ז"ל יראה כדברינו דס"ל דאף לשה"ר לא הותר לדבר על בעלי מחלוקת כ"א למען השלום ולא זולת וי"ל שזה כונת דוד המלך ע"ה אחר שאמר נצור לשונך מרע שזה הוא סמי דחי' וכולל כל התוה"ק ועיד"ז יבוא לסור מרע ועשה טוב כמו שכתבנו למעלה ואמר אח"כ אעפ"כ בקש שלום כי תבקש שלו' בכל ענין להשקיט הריב אף אם יהי' ע"י לשה"ר וזה ורדפהו היינו שבזה מותר לרדוף על בעל המחלוקה בלשה"ר אם הוא לתועלת השלום כיון שביארנו שעון לשה"ר עיקרו משום שפוגם בדיבור דהוא חלק אלקי ממעל וכיון שמותר למחוק השם למען השלום ה"ה דמותר איסור לשה"ר משום זה ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ

ב) אעתיק בכאן מחידושי במסכת קידושין (דף נ"ז) איזהו הערות השייכים לסדר היום ואקוה כי יהי' בהם תועלת לתלמידי דבי רב. א) במס' קידושין (דף נ"ז ע"א) גופא כל צפור טהורה תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה ואיפוך אנא אמר ריו"ח משום רשב"י ל"מ בע"ח שאסורין. וקשה לי הא מצאנו בעיר הנדחת דרחמנא אמר החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב וזה ודאי אסור מחיים וא"כ מצאנו בע"ח שאסורין בהנאה ונראה פשוט דאפי' לפי"ד ר"ת ז"ל דשור הנסקל לא נאסר מחיים מ"מ בבהמת עיר הנדחת מודה דנאסרו מחיים כמו דנאסר כל שללה מיד כיון שאינו איסור מיוחד על הבע"ח א"כ מצינו בע"ח שנאסרו ונראה עפימ"ש הרשב"א בחי' דאיסור עיר הנדחת אינו איסור חפצא רק קנס שקנסה רחמנא שלא ליהנות מממון עיר הנדחת אבל אין האיסור נתפס על הנכסים כלל כיון דחזינן דגם נכסי צדיקים נשרפין ע"כ דהוא קנס שקנסה התורה על ישראל שלא ליהנות