כלי חמדה שמות שלד

חשיב שב מידיעתו ומביא חטאת כשראה אחר כך שלא הספיק מה שאין כן הכא לענין בה"ש דלא משכחת לה חטאת אלא אשם תלוי וכיון דברור הדבר דבא"ת ג"כ בעי שב מידיעתו וא"כ ממ"נ אי בלא התרו בו הרי פטור מצד אונס כנ"ל ואי בהתרו בו שוב ליכא למימר דלא הי' לו ספק כלל וא"כ נכנס לזה שוב ליכא א"ת. ולא נעלם ממני דברי חת"ס חו"מ סי' כ"ט אבל כבר כתבתי בספרי שדבריו תמוהין בזה. וא"כ דבריו ליישב קושית הגאון מהר"ד דייטש ז"ל נכונים המה

והנני אומר תש"ח לכ"ת על אשר העתיק לי דברי רבינו הגדול מורי הגאון מקוטנא זצ"ל שגם בדבריו מבואר כדברינו דאם נגמר הבישול במוצ"ש פטור על הבישול ואי"ה עוד חזון למועד לפלפל בארוכה בענין זה וכעת אסתגר בזה כי הנני מוטרד מאוד. והי' זה שלום: אמר בן המחבר יען שרצוני להיות נטפל לקודש אמרתי להציג פה בסיום הספר איזהו גרגרים מחידושי וקצת מהם נוגע לדברי א"א מורי הגאון שליט"א וזה יהי' שכרי שגם שמי יזכר לטובה

א) עיין בפנים בדברי אאמו"ר שליט"א בפרשת וישב אות א' שכתב דאחיו של יוסף השליכוהו לתוך הבור כדי שיוכל להנצל מהם ע"י לחש כמו דאיתא ביבמות (דף קכ"א ע"ב) ר"י בן בתירא אומר אפילו נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים אין מעידין עליו שמת חיישינן שמא חבר הוא ויודע ללחוש וכו' עיי"ש. וכוונתם הי' להראות ליוסף שדינם כישראל דאם הי' דינם כב"נ לא הי' רשאי להציל עצמו ע"י לחש לפי המבואר בסנהדרין (דף נ"ו ע"ב) דאיכא למ"ד דב"נ אסור בכישוף. והמזרחי כתב דב"נ אסור לעבור על מצותו אפי' במקום סכנה. ולכן אח"כ כשראו שהציל עצמו ע"י כישוף נתחזק עוד אצלם השנאה יותר מקודם כיון שהודה לדבריהם שדינם כישראל וא"כ לא הי' לו להוציא עליהם דיבה שאכלו אבמה"ח כיון שהי' מפרכסת ומפרכסת מותר לישראל ולכן מכרוהו אח"כ עיי"ש ובאמת כיון בפרטי דברים לדברי ריב"א ברבותינו בעלי התוס' ז"ל בפרשת וישב בפסוק למען הציל אותו מידם. וז"ל שם וי"מ דוודאי לטובה נתכוין כדאמרינן בפ"ב דיבמות ראוהו שנפל לחפירה של נחשים ועקרבים אין מעידין עליו שמת דחיישינן שמא חבר הוא. כלומר ויוכל להנצל מהם ע"י לחש. עכ"ל שם ועפי"ז נראה לי להמשיך דרשא דרבא בחגיגה (דף ג' ע"א) עם מימרא דר' תנחום שם. וז"ל הגמ' שם דרש רבא מה דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וגו' שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם וגו' אלקי אברהם ולא אלקי יצחק ויעקב אלא אלקי אברהם שהי' תחילה לגרים. אמר רב כהנא דרש ר"נ בן מניומי משמי' דר"ת מה דכתיב והבור רק אין בו מים וכו' אבל נחשים ועקרבים יש בו. והדבר צריך ביאור מה שייכות יש דברי ר"ת להכא. ועיי"ש ברש"י ז"ל שפירש משום דר"ת אמרה נקטה הכא גבי שמעתתא דר"ת. אבל עדיין יקשה דא"כ הו"ל לאתויי דרשא דר"ת לעיל גבי אינך דרשי דר"ת ולא הו"ל להפסיק באמצע בדרשא דרבא. והנראה לי בזה עפי"ד הריב"א הנ"ל שכתב דראובן נתכוין לטובתו של יוסף שיוכל להנצל ע"י כישוף ולכאורה קשה כקושית