כלי חמדה שמות שלג

א"ה. למלאות הגליון אעתיק בזה מ"ש בתשו' לכבוד ידי"נ הרב הגאון מו"ה צא"י יעקב שיחי' האבדק"ק לאסק ושייך לפרשת יתרו אות ה'. עיי"ש היטב

קבלתי מכתבו הגדול וצר לי כי הכתב יד הנהו תחת מכבש הדפוס ולא אוכל להעתיק לו כל הדברים כמו"ש בקונטרס שלי. ואי"ה בקרוב יו"ל ויראה כת"ה הדברים בשלימות אמנם לע"ע אשוב בקצרה. מ"ש כת"ה שכוונת זקינו הגאון זצ"ל על דברי התוס' חולין (דף כ"ט) גם אני ידעתי זה, ואדרבה בספרי כתבתי שמדברי התוס' הנ"ל אינו ראי' כלל נגד השאג"א ורעק"א ז"ל דהרי התוס' שם הקשו קושיתם על חצי קנה פגום והשלימו דלוקמי בבהמה ובהאי גוונא וא"כ מעשה זו שעשה עתה היינו גמר סימן אחד אין בו תיקון כלל ואדרבה עשה עתה מעשה נבילה אם לא כשיגמור מיד כל השחיטה וא"כ מעשה זו שעשה עתה אינה מלאכה המתקיימת ואין נופל על זה שם מלאכה כלל ומ"ש כת"ה כיון דאימת שירצה לתקן להוציאה מידי אבמה"ח יהי' צריך לצרף מה שעשה ודמי למילה. אתמהה. הא יוכל להמיתה באיזהו אופן שירצה כיון דבלא"ה לא תהי' שחיטה וא"כ זה שעשה עתה אינה בגדר מלאכה משא"כ מילה הא כל אימת שירצה למולו אין לו עצה אחרת אלא לצרף מה שעשה עתה והוי זה חצי מצוה כמבואר בש"ס משא"כ בהי' חצי קנה פגום והוא גמר סימן בבהמה אינו בגדר מלאכה כלל כיון דאינה מלאכה המתקיימת אם לא יגמור מיד שחיטת סימן הב' לכן אינה בגדר מלאכה אמנם מדברי הר"ן ז"ל דכ"כ על כל שוחט בשבת דאינו נעשה מומר בתחילת שחיטה מה"ט אע"ג דכשחתך העור ומקצת הקנה הוי מחלל שבת גמור דהרי בידו להניח עתה ואפי' לאחר עשרה שנים אם ירצה לגמור השחיטה צריך לצרף את המקצת ששחט א"כ הוי תיקון ודומה למילה ע"כ דס"ל לר"ן ז"ל דזה ג"כ הוי בגדר מקלקל אמנם גם זה יש לדחות דהכא אינו נופל על זה שם מלאכה כל זמן שלא גמר כיון דבידו אח"כ לשחוט למעלה או למטה ממקום ששחט עתה וא"כ מקצת העור והקנה ששחט עתה אינו מעלה ואינו מוריד משא"כ במילה שפיר אמרינן דהחיתוך שעשה הוא תיקון כיון דא"א בלתי זה כשירצה למולו ודא הוא ברירא דמילתא לפענ"ד שאין שום דמיון בין שחיטה למילה בזה

ומ"ש כת"ה שכן מבואר במאירי אם אמנם כי משמעות הלשון מורה כן שכוונת המאירי כד' שאג"א ורעק"א ז"ל מ"מ יש להתעקש שכוונתו כיון שגומר ה"ה מתקן במה שעשה וכמו"ש הגאון מקינצק שיחי'. ועתה ראיתי בחת"ס שבת (דף ל"ד ע"ב) עיי"ש מבואר כדברי הג' שיחי' אמנם האמת יורה דרכו שא"ז מוכרח ובלא"ה ל"ק וכמוש"ל. ומ"ש כת"ה שעיקר בדעת הר"מ ז"ל שס"ל כמאירי וכשאג"א הנ"ל אע"פ שכ"כ רעק"א ז"ל בתשו' שם. אבל לענ"ד תמי' מאוד דלמה צריך לזה הא הר"מ ז"ל לשיטתו דשוחט בשבת חייב על תחילת שחיטה משום דהוי מקלקל ע"מ לתקן וה"ה במילה וז"פ

ומ"ש כת"ה לתמוה על החת"ס ז"ל דכתב בפשיטות דדברי הגמרא (דף קל"ג) הם במזיד לענין כרת ושכח דעת הר"מ ז"ל דמפרש לה לענין חטאת יפה תמה אבל ד' הגאון חת"ס ז"ל נכונים לפי"מ דמבואר בר"מ ז"ל דבעי התרו בו מוכרח דאל"ה הי' פטור דחשיב אונס רק דהתרו בו והוא ס"ל דיגמור עוד לגמרי ביום חייב חטאת וחשיב שב מידיעתו כיון דסמך על זריזתו כנ"ל א"כ זה דוקא התם לענין חיוב חטאת אע"ג דהתרו בו ולא הי' לו לסמוך על זריזתו מ"מ כיון דהוא חשב שיגמור ועכ"פ הוי בגדר ספק אצלו שפיר