כלי חמדה שמות שכד

לו קושיתנו הנ"ל ולכן הכריח מזה דאינו מעכב אלא כשהוא במקדש ואינו במקומו הא בלא"ה אינו מעכב אמנם הר"מ ז"ל נראה דס"ל דארון אינו מכלי המקדש ואפי' למ"ד שימה מעכב היינו רק השלחן אבל הארון לא הי' מעכב כלל וא"כ שוב י"ל דכלים מעכבין לגמרי ושפיר הם מחלקי המשכן. ועיין היטב בכ"ז שכתבנו כי קצרנו בהרבה דברים וסמכנו על המעיי' שיבין הדברים לאשורן

ב) אעתיק בזה מה שכתבתי זה חמשה עשר שנה בתשו' להגאון ממעזריטש ז"ל. וכבר רמזתי אותה בספרי חמדת ישראל בחלק הלאווין אות כ"ה ויען שהי' לי אח"כ איזהו פילפולים על מ"ש בספרי שם וכ"ז גרם שלא העתקתי דברי בשלימות לזאת אני מעתיק הדברים כאן במקומן. וז"ל שם. וזה מקרוב נתקשיתי בהא דמבואר בזבחים (דף צ"ה ע"א) אמר ר"ל מעיל שנטמא מכניסו בפחות מג' על ג' ומכבסו משום שנאמר לא יקרע. וכתבו בתוס' בד"ה מכניסו ואפי' למ"ד ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחתכו לא חשיב כאילו נכנס כולו עכ"ל. וקשה אם נימא דאינו ראוי מחמת איסור ג"כ מיקרי אינו ראוי א"כ ה"נ כיון דמעיל אסור לקרוע וא"א לחתכו שוב נימא ביאה במקצת שמה ביאה ואיך מותר להכניסו בפחות מג' על ג' ומוכח מזה כיון דבעצם יכול לחתכו נהי דאסור לקורעו שוב לא חשיב ביאה ע"י ביאת מקצתו

ולכאורה עלה בדעתי דיש לדחות בפשיטות דא"נ דאסור להכניסו לעזרה א"כ שוב לא יהי' תיקון לבגד זה והוי כבגדי כהונה שבלו דמותר לקורען לעשות מהן פתילות וא"כ ה"נ א"נ ביאה במקצת שמה ביאה ויהי' אסור להכניסן ואין תקנה להבגד שוב מותר לקורעו וא"כ שפיר אמרי' דמותר להכניסו בפחות מג' על ג' דל"ש בזה לאסור מצד ביאה במקצת דאם תאסר הרי מותר לחתכו ושוב ל"ש ביאה. אמנם לאחר העיון ז"א דנראה פשוט דאפי' במכניסו בפחות מג' ע"ג ומכבסו ג"כ פסול לבגדי כהונה לפי"מ דקיי"ל דבגדי כהונה אין מכבסין אותן כמבואר בזבחים (דף פ"ח ע"ב) ואע"ג דאין מבואר אם בנתכבסו פסול וי"ל דנהי דאין מכבסין מ"מ הכא דהכיבוס מצוה חזיין אח"כ לבגד"כ. אך באמת יש להכריח דגם בדיעבד פסול מסוגין. א'. דא"נ דבדיעבד כשרין לבגד"כ א"כ למה לי' לר"ל לומר משום דכתיב לא יקרע תיפוק לי' לפי"מ דקיי"ל דמקורעין פסולין לבגד"כ א"כ אפי' אי מותר הקריעה ג"כ מוטב להכניסו בפחות מג' על ג' ולכבסו. ועוד והוא העיקר לפענ"ד מדנקט ר"ל דינו דוקא במעיל ולמה לא אמר סתם בבגד"כ אלא ודאי דבכל בגדי כהונה כיון דבלא"ה פסולין לבגד"כ וצריכין לקורען לעשות מהן פתילות כמבואר בשבת (דף כ"א ע"א) ובתוס' שם ד"ה שמחת בית השואבה וא"כ מה נפ"מ אימת קורען ושפיר מותר לקורען גם עכשיו כיון דבלא"ה לקריעה הן עומדין משא"כ מעיל דהי' טעון גניזה אף שבלה כמבואר בר"מ ז"ל פ"ח מכלי המקדש הל' ה' עיי"ש ואסור לקרוע כדי לכבסו לכן צריך להכניסו בפחות מג' ע"ג וא"כ מוכרח דגם בלא קריעה פסולין לבגדי כהונה כיון דצריכין כיבוס דאל"כ אמאי לא תני דינו בכל בגדי כהונה ומ"ש מעיל דנקט. ועיי' במל"מ פ"ט מכלי המקדש הלכה ג' שהביא בשם מוהר"מ גלאנטי ז"ל בספר קרבן חגיגה שהרגיש ג"כ בזה לר"ל דמ"ש מעיל דנקט ורוצה להוכיח מזה דמעיל חלוק מבגד"כ מקריעה לצורך תיקון והמל"מ כתב שם דליתניי' להני מילי ולא ביאר טעמו ועיי' במנ"ח במצוה זו שהאריך בזה וג"כ לא ירד לסוף דעת המל"מ בזה. ולענ"ד ברור הדברים דכוונת המל"מ דאין ראי' כלל דבכל בגדי כהונה כיון דבלא"ה פסולין והי' דינם לקרוע לפתילות ושפיר מותר לקורען גם קודם כיבוס משא"כ מעיל דטעון גניזה שפיר אמרי' דאסור לקרוע וז"ב מאוד: