כלי חמדה שמות שכג

העדה דגם הארון מעכב דגם בי' כתיב שימה בפרשת ויקהל אע"ג דבמקומו בפרשת תרומה לא כתיב בי' שימה מ"מ מעכב וכ"כ הג' תקלין חדתין בפירושו לשקלים ותמי' מאוד לענ"ד מה יענה לכל הזמן שהי' הארון נשבה ואח"כ כל הזמן עד שבנה שלמה את בהמ"ק שלא הי' הארון במשכן וכי לא הקריבו כל הקרבנות וקטורת פנימיות ועבודת יוה"כ ח"ו לומר כן בשלמא מבית שני ל"ק אע"ג דג"כ לא הי' ארון ע"ז י"ל דשאני בבית שני שנגנז הארון וא"כ הי' כן רצון השי"ת שיהי' הבית בלא הארון ול"ש שיעכב ועוד כיון דהי' רק נגנז א"כ י"ל דבאמת הי' הגניזה במקדש רק שלא הי' נראה לעיני כל ישראל וכמו דבבית ראשון מקום הארון אינו מן המדה ובנס הי' עומד כן הי' בבית שני. ונגנז פירושו במקומו שלא יזכו בנ"י לראותו ובאמת דבר רוחני אינו תופס מקום וגבול כלל ושפיר י"ל כנ"ל. ועפי"ז מובן מה שאמרו חז"ל ביומא (דף נ"ב ע"ב) דאמרי' בגמ' מה ארון מקום ארון ולכאורה אמאי סגי מקומו אמנם להנ"ל א"ש דבאמת גניזתו היתה בתוך בהמ"ק במקומו רק שלא הי' נראה ועיי"ש היטב בגמ' דמבואר דישעי' גנזו והראי' מזה שאמר תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה וכו' וברש"י ז"ל והא התם הוי קאי אלא גניזה היינו דאותו נתינה הי' גניזה ונראה מבואר כן דהי' גניזה במקומו. אמנם במשכן שילה שנשבה הארון ולא החזירוהו אחר כך למקומו קשה טובא כנ"ל

לכן נראה עיקר כפירוש הפני משה דמפרש דאפי' למ"ד דשימה מעכב הינו רק השלחן וקאי הכל על הציווי בפרשת תרומה אבל הארון דהי' בקדשי קדשים והי' לו מחיצה בפ"ע לא הי' מעכב כלל גם עבודת פנים דתכלית הארון להיות הלוחות בתוכו ולא הי' מכלי המקדש שיעכב את עבודת המקדש וכל מקום שהי' הארון הי' בקדושתו והיתה שם השראת השכינה ית"ש. ומעתה מובן היטב דלא שאל בצלאל על הארון להיכן אכניסו כיון דהארון לא הי' זקוק דוקא למקדש כיון דהי' לו תכלית לעצמו כמו שהי' זמן רב בימי עלי אמנם הכלים שבלא המקדש אין להם תועלת כלל וכל עשייתן הי' רק לעבודת המקדש שפיר שאל בצלאל להיכן אכניסן וז"ב ואמת לענ"ד

ובעיקר פלוגתת אמוראי בירושלמי אי היו מעכבין גם עבודת חוץ או רק עבודת פנים ומה שהי' מעכב אם גם השלחן הי' מעכב או לא. נלפענ"ד דהרמב"ן ז"ל יש לו פירוש אחר בירושלמי דהוא ז"ל מפרש דהא דאמרינן דמעכבין את עבודת פנים היינו דוקא כשהם במקדש והם שלא במקומן אז מעכבין אבל אם ליתניי' כלל אז אין מעכבין כלל זא"ז ולמד כן מתוספתא פ"ו דמנחות דמשם מקור דינים אלו וי"ל דדמי לתפילין של יד ושל ראש דכתב שם בסמוך דמעכבין זא"ז והיינו רק ביש לו תרווייהו אבל באין לו אלא אחת מהן צריך להניח אותה שיש לו וסובר הרמב"ן ז"ל דגם הא דתני בתוספתא דהשלחן והמזבחות והמנורה מעכבין זא"ז היינו רק בשיש כל הכלים האלו אז מעכבין זא"ז אבל אם נשבר אחד מן הכלים ואינו לפנינו אינו מעכב שאר העבודות שבמקדש

ועפי"ז א"ש מה שיש לכאורה לתמוה על הרמב"ן ז"ל בספר המצות מצוה ל"ה שכתב לתמוה על הר"מ ז"ל שכתב שהכלים הם מחלקי המקדש וכתב הוא ז"ל דמקריבין בבית אע"פ שאין שם כלים אלו ולכאורה אינו מובן הא עבודת פנים עכ"פ מעכבין לד"ה אמנם להנ"ל א"ש כיון דאם חסר לגמרי אינו מעכב נהי דבאיתנייהו כל הכלים צריך שיעמדו כל אחד במקומו הראוי ומעכב את העבודה אמנם מ"מ כיון דאם ליתניי' אינן מעכבין ומקריבין גם את עבודת פנים בהכלים שנמצאים לכן אינן בכלל חלקי הבית ואולי י"ל דהרמב"ן ז"ל הכריח זה דהי' ס"ל דלמ"ד דשימה מעכב גם הארון מעכב והי' קשה