כלי חמדה שמות שכב

פרשת פקודי

א) במסכת ברכות (דף נ"ה ע"א) אמר ר"ש ב"נ אמר ר"י בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שאמר לו הקב"ה למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. א"ל משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים ואתה אומר לי עשה ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה להיכן אכניסן שמא כך אמר הקב"ה עשה משכן ארון וכלים. א"ל שמא בצל אל היית וידעת. עכ"ל הגמ'. ולכאורה יש לעיי' בדקדוק לשון הגמ' דבצלאל התחיל לומר ואתה אומר לי עשה ארון וכלים ומשכן. כלים שאני עושה להיכן אכניסן התחיל גם בארון ושאלתו הי' רק על כלים להיכן יכניסם ולמה לא שאל על ארון ג"כ

ומה שנלענ"ד בזה דהנה בתשו' חת"ס חלק או"ח סי' קפ"ח הביא בשם הגאון מו"ה ר"נ אדלר זצ"ל שתמה על שאלת בצלאל כלים שאעשה להיכן אכניסן. הא אפי' אם יעשה המשכן תחילה. ג"כ לא יהי' מתורץ בזה לפי"מ דמבואר בפסיקתא דנגמר כל הבנין בחנוכה ואעפי"כ לא הוקם המשכן עד א' בניסן א"כ אנו רואים שלא הי' קפידא בזה להיכן יכניס הכלים. ותירץ דוודאי קודם משיחה אין קפידא להיכן יכניסם רק כיון דכמו דהי' סדר עשייתן צריך להיות סדר משיחתן ולאחר משיחתן הוי קידוש וזה הוא גמר עשיי' וא"כ שפיר שאל להיכן אכניסן אלא ודאי דמשכן תחילה וה"ה לענין משיחה מושחין מקודם המשכן ואח"כ הכלים וא"כ עוד כשנמשחו הכלים הי' בתוך המשכן ודפח"ח. ומעתה נראה כיון דמוכרח דשאלת בצלאל הי' רק לאחר המשיחה לכן לא שאל אלא על הכלים אבל על הארון לא שאל כיון דחזינן דארון לאחר המשיחה נתקדש כ"כ עד שהי' עומד לגמרי בנס כמו שאמרו חז"ל מקום ארון אינו מן המדה וא"כ הארון לא הי' צריך מקום כלל ול"ש לשאול על הארון להיכן אכניסו ולכן שאל רק על הכלים

ויש להסביר הדברים ביתר ביאור ע"פ מה שכתבתי בדרושים לבאר הענין דארון בנס הי' עומד ומקום ארון אינו מן המדה לפימ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת תרומה בקרא ועשו לי ארון בזה"ל יחזור אל בנ"י הנזכרים למעלה וכו' ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתמשין בעשיית הארון בעבור שהוא קדוש משכני עליון ושיזכו כולן לתורה וכן אמרו במדרש רבה וכו' אמר ר"י ב"ש אמר הקב"ה יבואו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה. והעסק שיתנדב כל אחד כלי זהב לארון או יעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר עכ"ל. מבואר מדברי רבינו הרמב"ן ז"ל דאפי' במחשבה מי שהי' משתוקק לסייע לבצלאל בענין עשיית הארון הי' מקיים המצוה בעשיית הארון ולכן כתיב ועשו ארון שיהי' לכל ישראל חלק בו וכיון דפעולת הארון הי' אפי' במחשבה ומחשבה אין צריכה מקום וגבול לכן מקום ארון אינו מן המדה להורות זה דארון לא הי' צריך מקום כלל ולכן ל"ש על הארון להיכן אכניסו כיון דא"צ מקום כנ"ל ומלבד זה כיון דעשיית ארון כולל כל ישראל ויכול לקיימו אפי' במחשבה שפיר יש להתחיל מיד ההשתדלות והשתוקקות לעשיית הארון כיון דכל תכלית המכוון הי' לצורך הארון כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת תרומה ולכן שאל בצלאל רק על הכלים וזה נכון בדרך דרוש

אמנם מה שנלענ"ד עיקר בענין זה עפי"מ שנראה לתרץ מה דתמי' לי טובא הא דמבואר בירושלמי במס' שקלים פ"ד ה"ב תני ר"י השלחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז וכו' ואמר ר' אילא בשם רשב"נ אפי' שימה מעכב אמר ר"ח כאן בעבודת שבפנים כאן בעבודת שבחוץ עכ"ל. מבואר מדברי הירושלמי דבעבודת פנים כגון הקטרת והטבת הנרות מעכב הכל ולמ"ד דגם שימה מעכב כתב בקרבן