כלי חמדה שמות שיג

אחת כלום ל"ל קרא. ולכן ס"ל לרש"י ז"ל דע"ז ל"צ קרא דלא תבערו דזה ידעינן דחייב כרת על אחת מהן רק דסד"א דעל כל המלאכות ג"כ ליכא אלא חד כרת. אמנם ביבמות דפירש רש"י ז"ל על סקילה שפיר מפרש דא"ל קרא הו"א דא"ח עד שיעשה כל המלאכות

ולחדד התלמידים אמרתי בסגנון זה לתרץ סתירת דברי רש"י ז"ל דהנה לכאו' קשה איך אפשר לומר דאינו חייב עד שיעשה כל המלאכות דא"כ למ"ל קרא דביום אפי' בשבת. הא בלא"ה ידעינן דעדל"ת. איברא דיש לדחות עפ"מ שפסק הרמ"א ביו"ד סי' רס"ב דמל בתוך ח' יצא וא"צ לחזור ולהטיף דם ברית והקשה עליו הש"ך שם מהא דמבואר במנחות (ד' ע"ב) דאם נקצר שלא כמצותו כשר א"ד את השבת וא"כ ה"נ כיון דאם מל בתוך ח' כשר אמאי דוחה שבת דהו"ל כאפשר לעשות מערב שבת אך באמת ל"ק כיון דהתורה גילתה דזה דוחה שבת אע"ג דאפשר לקיים מאתמול וכמ"ש בתשו' שאג"א לדחות דברי הש"ך ז"ל. ומעתה י"ל דאפי' א"נ דאינו חייב כרת עד שיעשה כל המלאכות מ"מ כיון דמלאכה אחת אסור מה"ת עכ"פ דהוי חלק מהלאו דל"ת כל מלאכה שוב אי לאו קרא דביום לא הי' דוחה כיון דאפשר מאתמול כקושית הש"ך וא"ר מקרא דביום דחייב על מלאכה אחת וזה פשוט

אמנם עיקר פסק הרמ"א ז"ל דמל בתוך ח' יצא ומקיים מצות מילה כבר תמהו הפוסקים דאיך אפ"ל כן כיון דהתורה אמרה שצריך מילה בח' איך מקיים המצוה אם מל קודם וצ"ל כמ"ש הצל"ח בחידושי פסחים (דף ע"ב ע"ב) דרמ"א ז"ל ס"ל דוודאי קודם זמנו לא מתקיים המצוה אבל כשיגיע יום ח' והוא נימול אז מתקיימת מצות מילה ואע"ג שנימול מקודם שכוונת התוה"ק שאמרה ביום השמיני ימול היינו כשיגיע יום שמיני יהי' נימול עיי"ש. ומעתה אומר אני שדין זה תלי' בהא דקיי"ל דנולד מהול צריך להטיף דם ברית משום מה צריך להטיף דא"נ דכל ענין ההטפה הוא רק משום ספק שמא יש ערלה כבושה הא בלא"ה א"צ למולו שפיר י"ל דענין מצות מילה הוא רק לראות שביום השמיני יהי' נימול משא"כ א"נ דקטן הנולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית מצד ודאי ובלא הטפה הוי ערל ואסור לאכול בתרומה וקדשים ע"כ דכוונת התוה"ק שצריך מעשה המילה וא"כ אמרינן דזה דכתיב בקרא וביום השמיני ימול היינו דביום ח' צריך מעשה המילה וכיון שנימול בתוך ח' הרי לא נתקיים מצות מילה בזמנה וליתא למצות מילה כלל

ומעתה א"ש דברי רש"י ז"ל דכאן בפסחים פי' רש"י על רבא דאמר ש"מ מר"ע תלת שפיר מוכרח רש"י ז"ל לפרש דא"ל קרא הו"א דנהי דעל אחת חייב חטאת מ"מ על כל המלאכות ג"כ אינו חייב אלא חטאת אחת אמנם א"א לפרש דא"ל קרא הו"א דא"ח עד שיעשה כל המלאכות ז"א דא"כ למ"ל קרא דביום אפי' בשבת במילה דאין לומר דהו"א כיון שנימול שלא כמצותו כשר א"ד את השבת ז"א דהרי ר"ע לשיטתו דס"ל דנולד כשהוא מהול הוי ערל גמור ואסור לאכול בפסח וה"ה לתרומה וקדשים וא"כ לדידי' הקפידה התוה"ק על מעשה המילה וא"כ שוב אמרי' דביום השמיני ימול כפשוטו דמעשה המילה צריך להיות בשמיני וא"כ קודם ח' אינו מקיים מצות מילה וא"כ מדכתיב ביום אפי' בשבת מוכח דהוי מלאכה שחייבין עלי' כרת. אמנם ביבמות מפרש רש"י ז"ל לפי"מ דנראה מסתמא דגמ' דשבת (ד' קל"ה) דהא דקטן כשהוא נולד מהול צריך להטיף דם ברית הוא רק משום ספק ערלה כבושה וכ"נ דעת הרמ"א ז"ל ולכן פסק דנימול תוך ח' יצא כנ"ל. וא"כ שפיר י"ל דאי לאו קרא דלא תבערו הו"א דא"ח כלום עד שיעשה כל המלאכות ואעפי"כ