כלי חמדה שמות שו

דכל קדושת ישראל הוא מכח קדושת השי"ת דהשי"ת מקדש לישראל שהם יקדשו את היו"ט וא"כ ממילא הם בכלל שבתותי ג"כ וכן מפורש בתוה"ק פרשת אמור כ"ג א' אלה מועדי ד' אשר תקראו אותם מועדי ד' אלה הם מועדי והכוונה כנ"ל דאע"ג דאשר תקראו אתם מ"מ ממילא הם מועדי וכן בפסוק ד' שם מבואר כן וצדקו דברי רש"י ז"ל

הן אמת שלכאורה יפלא דלמה צריך רש"י ז"ל לזה ת"ל לפי"מ דאסיקנא בסוגי' דיבמות הנ"ל דל"צ קרא דמלאכת בהמ"ק ידחה שבת אלא בלאו דמחמר אבל במלאכה גמורה ל"צ קרא דהו"ל עול"ת כמו"ש הרשב"א שם וא"כ הכא דמיירי בבנין גמור וא"כ בלא"ה א"ד יו"ט דהוי עשה ול"ת. וכבר העיר בזה הגאון בעל מנ"ח ז"ל בפרשת תרומה ע"ד רש"י ז"ל אלו עיי"ש שלא תי' כלום. אך באמת א"ש לפי"מ דמבואר בר"מ ז"ל בפ"א מהלכות בית הבחירה הלכה י"ב דגם נשים חייבין בבנין בהמ"ק כאנשים ממש עיי"ש ומעתה י"ל דהי' קשה לרש"י ז"ל דאכתי קשה קושית הגמ' דמשכח"ל שיקדשו את העזרה בשתי הלחם אם יבנו את המקדש ביו"ט ואין לומר דאין עדל"ת ועשה ז"א הא איכא עצה לבנות ע"י נשים דליכא בהו עשה דשבתון ובעשה דבנין בהמ"ק חייבות וא"כ נימא עדל"ת לכן מוכרח רש"י ז"ל להביא קרא דבבנין ביהמ"ק לא אמרי' עדל"ת אפי' לאו גרידא. אך שלא נימא שאני לאווי דשבת דחמירי לכן פירש רש"י ז"ל דגם יו"ט הוא בכלל שבת דג"כ מעידין על השגחת השי"ת בנו בכל הזמנים וגם הם חמירי וכמו דא"ד שבת אפי' בלאו דמחמר דהוי לאו גרידא ה"ה דא"ד יו"ט וז"נ בכוונת רש"י ז"ל

ועפי"ז א"ש מה שיש לדקדק קצת בלשון הר"מ ז"ל הלכות בית הבחירה שח שכתב בזה"ל אין בנין בהמ"ק בלילה וכו', והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונן אנשים ונשים כמקדש המדבר וכו' ואין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט עכ"ל ולכאורה יפלא אמאי נטר רבינו ז"ל בזה דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט עד סוף דבריו. ובפשיטות מיד בתחילת ההלכה כשכתב דאין בונין בלילה הו"ל לומר דאין בונין ביו"ט. אמנם להנ"ל א"ש דכמו דהשמיט הרב ז"ל דאינו דוחה שבת מצד דפשיטא הוא כיון דהוי עשה ול"ת ה"ה דידעינן דא"ד יו"ט אך אחרי שביאר דגם נשים חייבות בבנין ביהמ"ק ובנשים ליכא עשה דשבתון א"כ נהי דשבת אינו דוחה דהוי ל"ת שבי"כ אבל ביו"ט ידחה עכ"פ ע"י נשים לכן הוצרך הר"מ ז"ל להשמיענו דאינו דוחה יו"ט והיינו מקרא הנ"ל דעיקרו צריך ללאו דמחמר וליו"ט ע"י נשים כנ"ל

אמנם כן בעיקר הדבר שכתב הר"מ ז"ל דנשים חייבות בבנין המשכן תמהו המפורשים הא הוי מצ"ע שהזמ"ג דאינה נבנה בלילה וא"כ יהיו נשים פטורות ועיי' בכסף משנה שכתב מהא דמבואר בקרא בפרשת ויקהל וכל אשה חכמת לב בידי' טוו ויביאו מטוה וגו' [פה מקום אתי להזכיר מה שידידי הרב המובהק מוהר"מ מענדיל נ"י מפ"ק העירני על מ"ש בספרי חמדת ישראל דיני שבת אות כ"ב להקשות על הכ"מ דהביא ראי' מקרא דטוו את העזים ופלפלתי בזה והוא טעות דמרן הכ"מ ז"ל לא נתכוין כלל לקרא זה רק למקרא הקודם וטעותי נמשך מספר הר המורי' על הר"מ ז"ל שהביא מקרא זה לראי' דנשים חייבין בבנין ביהמ"ק ולפום רהיטא קסבר הייתי שהוא מתורת מרנא הכ"מ ז"ל וטעות לעולם חוזר] ולכאורה צ"ע דמאי ראי' מזה שהתנדבו למלאכת המשכן דחייבין בבנין המשכן הא קטנים פשיטא דאין חייבין במחצית השקל ואעפי"כ אם שקלו מקבלין מידן וראיתי בהאחרונים שכתבו דהראי' הוא דא"נ דאשה א"ח בבנין המשכן א"כ צריך להיות עשיותה פסולה כמו שכתב ר"ת בציצית דנשים פסולין לתלות הציצית על הכנף כיון דאינן בלבישה פסול עשייתה דילפינן מסת"מ