כלי חמדה שמות שה

הפירוש בקרא אך את שבתותי מה שהוא שבת שלי תשמורו אבל יו"ט אע"ג דהוא בכלל שבת מ"מ הי' מותר בו מלאכת המשכן וטעמא דמילתא נ"ל לפמ"ש התוס' שבת (דף צ"ה) ד"ה והרודה להקשות כיון דמגבן מותר מה"ת ביו"ט א"כ אם יהי' נפל ביתו ביו"ט יהי' מותר לבנותו כיון דמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש ה"ה דמותר שלא לצורך וי"ל דאסור מדרבנן עיי"ש ומקשין העולם מהא דמבואר בכמה דוכתין בש"ס דבנין ביהמ"ק אינו דוחה יו"ט מה"ת ואמאי הא מה"ת מותר מצד מתוך וכתב הגאון בעל חת"ס שבת שם לתרץ דעכ"פ אסור לגמור הבנין משום מכה בפטיש ולכן בשבועות (דף ט"ו ע"ב) דמקשינן בגמ' וניבני' האידנא וניקדשי' האידנא והוי גמר הבנין ביו"ט ואסור משום מב"פ ומעתה נראה דזה דוקא בבנין ביהמ"ק דלדורות אבל במלאכת המשכן דלא הוקם המשכן עד אחד בניסן אע"פ שנגמר הכל מחנוכה והי' הכל מונח עד כ"ג אדר שהתחילו ימי המילואים וכיון דקיי"ל כלים שעשה משה משיחתן מקדשתן וקודם לכן לא הי' ראוין כלל להשתמש בהם ל"ש בהם איסור מב"פ אלא איסור בונה וכיון דבנין מותר מה"ת מצד מתוך שוב הי' דוחה יו"ט ואין לומר דאכתי אסור מה"ת משום לכם ולא לגבוה דהוי לאו הבא מכלל עשה דמלאכת גבוה אסור ולא אמרי' בי' מתוך ז"א כיון דלא אמרינן אהדרא לאיסורא קמא ואין בזה אלא לאו הבא מכלל עשה י"ל דנדחה מפני מלאכת המשכן ועיי' בפנים יפות להגאון בעל הפלאה ז"ל שכתב דשבתותי אתי למעט תוס' שבת ג"כ מה"ט דאינו בכלל שבת השי"ת רק מה שישראל עושין את השבת זה נדחה מפני מלאכת המשכן וא"כ י"ל דה"ה העשה דלכם ולא לגבוה נדחה מפני מלאכת המשכן וז"נ דרך פילפול

אמנם לאחר העיון יש לדחות זה מתרי טעמי. א' דנראה דבמלאכת המשכן לא הי' שייך כלל שנין עדנ"ת כיון דתכלית בנין המשכן להיותו בנוי אבל כל זמן שלא נבנה המשכן אינו מקיים העשה בבנין וא"כ כיון שנגמר בחנוכה והוקם בכ"ג, אדר הרי בנין זה לא הי' מוכרח דוקא לעשותו בשבת דהרי אף אם יעשה לאחר השבת יוגמר לעת הצורך וא"כ מהכ"ת שידחה שבת ויו"ט הא כללא הוא דהיכא דאפשר לקיים ב' אינו דוחה יו"ט והא דצריך קרא על בנין ביהמ"ק דא"ד שבת היינו משום דבנין ביהמ"ק בכל שעה שיהי' נגמר מקודם יהי' קיום המצוה מקודם שיהי' המקדש בנוי ויהי' בו השראת שכינה והקרבת קרבנות ואין זה בגדר אפשר לקיים ב' משא"כ במלאכת המשכן כיון דהאמת שהי' מונחין זמן רב עד שהוקם המשכן לא הי' דוחה כלל לא תוס' שבת ולא יו"ט ולכן צדקו דברי הרמב"ן ז"ל דע"כ בא למעט פק"נ שדוחה שבת ועיי' בספורנו בקרא ששת ימים יעשה מלאכה שכ' להדיא דמה"ט מלאכת המשכן לא הי' דוחה משום דהוי בגדר אפשר לקיים ב'. ולכאורה דה"ק תמוהין אטו אשתמיט לי' הסוגי' דיבמות (דף ו') דצריך קרא דבנין בהמ"ק א"ד שבת אך ברור הדבר דכוונתו כדאמרן דאינו ראי' מבנין ביהמ"ק דצריך בי' קרא כיון דאם יגמר מקודם יקומו אותו ויקדשו אותו ל"ה בגדר אפשר לקיים שניהם משא"כ משכן שפיר הוי בגדר אפשר לקיים ב' וא"כ לפי האמת לא נדחה שבת ויו"ט כלל במלאכת המשכן אמנם מלבד זאת עיקר דברינו די"ל דאע"ג דיו"ט בכלל שבת מ"מ בכלל "שבתותי" אינו כיון דיו"ט ב"ד הוא דמקדשי לי' מבואר להדי' להיפך ברש"י שבועות (דף ט"ו ע"ב) דפירש דטעמא דבנין בהמ"ק א"ד יו"ט כיון דכתיב את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו ללמד דאין בנין ביהמ"ק דוחה שבת וה"ה יו"ט דיו"ט בכלל שבת הוא הרי מבואר מדברי רש"י ז"ל להיפך דיו"ט הוי בכלל שבתותי והטעם דאע"ג דקדושת יו"ט הוא מכח ב"ד דהם מקדשי לי' ליו"ט מ"מ כיון