כלי חמדה שמות ש

דקידוש ידים ורגלים צריך להיות כשהוא לבוש כיון דכתיב בגשתם אל המזבח צריך שלא יהי' מחוסר אלא גישה משא"כ כשאינו לבוש ה"ה מחוסר לבישה וגישה והקשה דלפי"ז דלדעת הסוברים דהיכא דמחוסר פוסל גם באמצע פוסל מחוסר ובגט דמחוסר בין כתיבה לנתינה ג"כ פוסל אע"ג דבשעת כתיבה לא הי' מחוסר א"כ למה לי הכלל דכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים ת"ל דלא הי' לבוש אז בבגד"כ וא"כ נפסל הקידוש הראשון משום מחוסר לבישה וצריך ממילא קידוש אחר. אלו דבריו במכתבו אלי

והנה בפשיטות לא אדע אמאי לא הקשה דעדיפא מינה בהא דקיי"ל דחמש טבילות ועשרה קידושין ביוה"כ אין מעכבות והוא מבלי חולק וכ"ע מודים בזה דאינו מעכב אלא קידוש ראשון וקשה אמאי הא כשפושט אח"כ הבגדי זהב ולובש הבגדי לבן הרי הוא מחוסר לבישה וא"כ נפסל הקידוש ושוב צריך קידוש אחר ועכצ"ל דאע"ג דמחוסר פוסל גם באמצע מ"מ זה דוקא קודם עבודה ראשונה שעליו הי' הקידוש שפיר אמרי' דכמו דצריך דבעת הקידוש יהי' לבוש ה"ה דאם פשט אח"כ בגדיו קודם שקרב לעבודה ג"כ הקידוש נפסל אבל אחר שעשה עבודה ראשונה דשוב א"צ קידוש אחר לבו ביום אם לא הסיח דעתו מקידוש הראשון שוב אינו פוסל בו אם פשט את הבגדים כיון דהקידוש הראשון כבר נגמר ועשה עבודה מיד אח"ז א"כ מאי קשי' לי' מהא דתנא כל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים דמיירי אפי' אחר שעשה עבודה הראשונה דאז ברור הדבר דאינו פוסל מחוסר לכ"ע וראי' ברורה לזה דהרי לדעת הר"מ ז"ל כל כהן שלובש בגדי כהונה שלא בשעת עבודה לוקה משום כלאים א"כ לראב"י יהי' צריך בכל פעם כשהולך לעשות עבודה קידוש אחר כיון דהקידוש הראשון נפסל משום שהי' מחוסר לבישה וע"כ כנ"ל דאפי' א"נ דמחוסר באמצע ג"כ פוסל מ"מ זה דוקא קודם עבודה ראשונה אבל לאחר עבודה ראשונה שוב אינו בגדר מחוסר כלל דנהי דכ"ז דל"צ קידוש אחר הוא משום שלא הסיח דעתו מ"מ ברור הדבר דפעולת הקידוש אינו נמשך כל היום שנאמר אח"כ דהוי מחוסר. וכנראה שדעת הגאון שיחי' הוא כיון דחזינן דהיסח הדעת פוסל וצריך קידוש אחר ע"כ דהקידוש הראשון צריך על כל היום ולכן אי נימא דמחוסר באמצע הוי מחוסר צריך שיפסל גם אח"כ והא דאינו פוסל י"ל משום דאמת כ"ז דדרשינן בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה היינו רק למצוה ולא לעכב דכללא הוא דבקדשים בעינן שינה עליו הכתוב לעכב ולפי"ז ל"ק מהא דאין מעכבין עשרה קידושין ביוה"כ מצד מחוסר כיון דגם מצד מחוסר הוא רק למצוה ולא לעכב אך לפי"ז ל"ק קושית הג' שיחי' גם ממטיל מים דנפ"מ דמצד מטיל מים הוא לעיכוב ועבודתו פסולה משא"כ מצד מחוסר ובלא"ה נראה עיקר כמו"ש דמוכרח דאחר עבודה הראשונה אינו פוסל מחוסר וזה מוכרח לדעת הר"מ ז"ל דכהנים שלבשו בגד"כ שלא בשעת עבודה לוקין משום כלאים וגם מהא דשקלי וטרי ביומא (דף ס"ט ע"א) אי בגדי כהונה ניתנו ליהנות מהם ודעת ר"ת בתוס' קידושין (דף ס"ו) דאפי' לפי האמת דבגד"כ ניתנו ליהנות מהם היינו רק בשעת עבודה אבל שלא בשעת עבודה ממש אסור ללכת בבגדי כהונה וא"כ לא משכח"ל כלל דבר זה שלא יהי' צריך קידוש ידים ורגלים בכל השנה אלא פעם אחת אלא וודאי כדאמרן. ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ. ובעיקר הסברא דמחוסר יבואר עוד אי"ה בארוכה

ד) בהוריות (דף י"ב) ת"ר כשמן הטוב וכו' כמין שני טיפי מרגליות וכו' ועל דבר זה הי' משה דואג שמא מעלתי בשמן המשחה יצאתה בת קול כטל חרמון וכו' ועדיין הי' אהרן דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצאתה בת קול מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד וכו'. והנה דברי הגמרא