כלי חמדה שמות רצז

מכח דקודם שבא ליד גזבר מהני שאלה והוי עוד כשלו ואע"ג דלא אמרי' הואיל אי בעי מיתשל עלה חשיב כשלו מ"מ כבר ביארנו במקום אחר דגם ברשות הקדש אינו ואינו עליו אלא תורת איסור קודש אבל ממון של הקדש אינו כ"ז דמהני שאלה ומעתה נראה דה"ה בנתנו ביד שומר להוליכו לגזבר ג"כ ל"מ שאלה כמו שכתבו הפוסקים דהיכא דיצא מרשותו לרשות אחר שוב לא מהני שאלה ושוב הוא ברשות ההקדש ושוב אינו חייב באחריות ולכן פירש רש"י שפיר דהא דתורמין על האבוד היינו רק בנתנו לשליח ונאבד ממנו אבל בנאבד בביתו אין תורמין עליו כיון דלא נאבד עדיין ברשות הקדש. ומעתה ממילא א"ש מה שהקשינו על רש"י ז"ל דהאיך תורמין על האבוד הא הבעלים חייבין באחריות ז"א דלרש"י ז"ל בבא ליד השליח מיקרי בא ליד גזבר ושוב אינו חייב באחריות לריו"ח ולכן בלא נודע להבעלים תורמין עליו רק בנודע להבעלים קודם שנתרמה מחייבין את הבעלים להפריש אחר וזה רק מתקנא ולא מדינא

ולפי"ז צ"ל הא דהקשה הירושלמי רק על ר"ל ולא הקשה גם על ריו"ח כיון שביארנו דאינו חייב באחריות בבא ליד גזבר אפי' קודם שנתרמה התרומה כנ"ל וא"כ קשה גם על ריו"ח אמאי קודם שנתרמה התרומה חייבין להפריש אחרים וצ"ל דהגמ' ידע מזה דקודם שנתרמה התרומה חייב עכ"פ להפריש מצד תקנה משא"כ לר"ל דס"ל דאפי' בנאבד בביתו ולא שלח כלל א"ח באחריות א"כ לא מסתבר דשלח ביד שליח מיגרע גרע וע"ז השיב הירושלמי דחייב משום תקנה כנ"ל נכון לפרש דברי הירושלמי לשיטת רש"י ז"ל ויצא לנו מזה דשיטת רש"י והר"מ ז"ל חלוקין מהקצה אל הקצה דלהר"מ ז"ל אפי' בנתרמה התרומה ונאבד מיד השליח חייבין הבעלים באחריות מדינא עד שיבוא ליד גזבר דוקא ושיטת רש"י ז"ל דאפילו קודם שנתרמה התרומה אם נאבד מיד השליח היינו נאבד מיד הגזבר ושוב ליכא חיוב אחריות מדינא לבד אם נודע להבעלים קודם שנתרמה התרומה אין תורמין עליהם וזה רק מכח תקנה וזה ברור ומוכרת בדעת רש"י ז"ל

אמנם כ"ז לשיטת רש"י והר"מ ז"ל אמנם לשיטת התוספות נראה דהדברים כפשטן דהתוס' מפרשין דתורמין על האבוד היינו רק בנאבד מיד הגזבר אבל אם נאבד קודם לכן אין תורמין עליו רק אם הוא עוד ביד השליח אז תורמין עליו ואז אפי' אם נאבד אח"כ ברשות הקדש נאבד עיי"ש נראה מזה דהתוס' ס"ל דפלוגתת ריו"ח ור"ל היינו קודם שנתרמה התרומה דלריו"ח חייב באחריות עד שבא ליד גזבר לכן בנאבד מקודם כיון דהבעלים חייבין באחריות לריו"ח אין תורמין עליו אמנם לר"ל דס"ל דאפי' בלא בא ליד גזבר ג"כ שוב אין הבעלים חייבין באחריותן נראה דגם התוס' מודים דתורמין על האבוד אפי' ביד השליח אמנם מפני דהלכה כריו"ח ולדידי' שפיר ליכא לפרש תורמין על האבוד אלא כשבא ליד הגזבר אבל על הגבוי תורמין וכיון שתורמין ה"ה ברשות הקדש ואפי' נאבד אחר כך אין הבעלים חייבין באחריות זה הוא שיטת התוס' ז"ל ולשיטתם ז"ל דברי הירושלמי מתפרשין בלי שום דוחק וקושית הירושלמי ממתניתין רק לר"ל דלריו"ח לק"מ דשפיר יש חילוק בין קודם שנתרמה התרומה לאחר שנתרמה התרומה

והנה בלימוד התלמידים אמרנו להביא קצת ראי' לשיטת רש"י ז"ל בהא דתורמין על האבוד דהנה יש לדייק בסוגי' דב"מ שם דמקשינן על ריו"ח דתי' הא מני ר"ש הוא דהתינח קודם שנתרמה התרומה אלא לאחר שנתרמה התרומה הא קדשים שא"ח באחריותן נינהו ותי' אלא אמר ר' אלעזר שבועה