כלי חמדה שמות רפט

דהלכה כחכמים לכן פסק כן דלא הי' טבעת המשמיע קול בקטורת דיוה"כ

היוצא לנו מכל זה שכתבנו שקשה מאוד לומר דטעם הפעמונים הי' משום וכל אדם לא יהי' באוה"מ כיון דכל השנה היו עובדים כהנים הדיוטים בהיכל עבודות אלו ולא הי' להם פעמונים. ועיי' ברמב"ן ז"ל לקמן (ל' ז') בקרא והקטיר עליו אהרן קטורת סמים שכתב להדיא דאין המצוה הזו בכה"ג לבד אלא אף היא בכה"ד כדין הדלקת הנרות שבצדה וכו' ולא ידעתי למה הוזכר אהרן בשניהם וכו' או שירמוז שאהרן יתחיל בקטורת ובנרות עכ"ל. מבואר להדיא מדה"ק דמצות הקטורת והטבת הנרות הוא בכהן הדיוט ג"כ ודבריו כאן צע"ג לכאורה

ואולי י"ל כיון דבאמת כתיב בתוה"ק בהם אהרן היינו דהוא מצותו ומכחו זכו בניו וכמו שמצאנו להדיא בנרות שאמרו כן חז"ל ועיי' ברמב"ן ריש בהעלותך לכן הי' תחילת העבודה ע"י אהרן שבאמת היא שלו ולכן הי' במעיל ופעמונים להורות שבעבודה זו לא יהי' אדם באוה"מ וכיון שהכוונה על מלאכי השרת שהם רוחניים והם למעלה מן הזמן והמקום הועיל זה על כל הקטורת דלדורות עולם אפי' אם יקריבו כהנים הדיוטים שלא יהיו אז באוה"מ וכן אינו בכלל ביאת פתאום להיכל דאהרן הכהן בעבודתו הראשונה הועיל בזה לדורות על ביאות אלו הן בקטורת והן בנרות שלא יהי' בכלל ביאות פתאום והבן

ובדרושים כתבנו בכוונת הרמב"ן ז"ל שס"ל שעיקר הקפידא שכל אדם לא יהי' באוה"מ אפי' אותן שכתוב בהן דמות אדם הי' רק ביוה"כ כיון דביוה"כ הי' היחוד הגמור של ישראל עם הקב"ה וזה הי' תיקון חטא העגל להורות שהשי"ת לבדו משגיח בנו ואין זולתו בשום שותפות בעולם לכן ביוה"כ לא הי' בכל הקטרות הן בהיכל והן בקה"ק שום מלאך להורות זה ועיי' במאירי יומא (דף י"ט ע"ב) שכתב שזה הי' מחלוקת הצדוקים עם הפרושים בענין הקטורת דלפני ולפנים שהצדוקים היו מתקנין את הקטורת בחוץ שהי' ס"ל דבחוץ צריך ג"כ הקטרה ומשום זה היתה אזהרת הפרושים חמורה ע"ז והוא שאמרו בכהן שעשה כן שמצאו רגל עגל בין כתיפיו ר"ל סיבת העגל ושורש ענינו מצאו בשעה שחקרוהו ונשאו ונתנו עמו עכ"ל והוא דבר נפלא למאוד והאיר עינינו בכוונת הצדוקים שרצו להרוס כל יסוד יוה"כ שהוא יום סליחה של חטא העגל בזה שקבלו ישראל עליהם עבודת השי"ת בלבדו ואין זולתו והוא משגיח בנו בכל ענינים והם רצו שתהי' הקטרה אחרת בחוץ ולזאת עמדו בזה החכמים בפרץ ולזאת הכהן הי' פורש ובוכה על שחשדוהו כיון שזה הוא היסוד היהודית ולזאת בכל הקטרות דביוה"כ אפי' בקטורת דהיכל הי' צריך כה"ג שילבש המעיל עם הפעמונים כי כל אדם לא יהי' אז באוה"מ אפי' המלאכים והי' זה בין בהקטרה ובין בהטבת הנרות שכלל הוא בכל עבודות יוה"כ שלא יהי' שום מבדיל בין הכה"ג ובין השי"ת וכמו שהי' כל עבודות היום רק בכה"ג שהוא שליח של כל ישראל כן הי' רק לפני ד' לבדו ובזה יתפרשו כל דברי הרמב"ן ז"ל במה שכתב כי כהנים הדיוטים לא יכנסו להקטיר ולהטיב. והבן היטב כי קצרנו. ואם שגיתי השי"ת יכפר בעדי

ד) (שם ל"ח) והי' על מצח אהרן וגו' והי' על מצחו תמיד לרצון לפני ד'. וברש"י ז"ל בזה"ל א"א לומר שיהי' על מצחו תמיד שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה אלא תמיד לרצון להם אפי' אינו על מצחו שלא הי' כה"ג עובד באותה שעה. ולדברי האומר על מצחו מרצה ואם לאו אינו מרצה נדרוש על מצחו תמיד מלמד שממשמש בו בעודו על מצחו שלא יסיח דעתו ממנו עכ"ל רש"י ז"ל. והנה לכאורה תמי' לי טובא על רש"י ז"ל שכתב לדייק דתמיד מרצה שהרי אינו עליו אלא