כלי חמדה שמות רפז

בגדר עבודה תמה ולפי האמת דאסיקנא דל"ה עבודה תמה אין באמת נפ"מ לשיטת התוס' באיבעית רבא כיון דל"מ לה אלא בדישון המנורה וזה צריך בגדי כהונה רק מצד הטבה ומצד הטבה ל"ה עוד עבודה תמה ועיי' ברש"י שם בד"ה זר שסידר את השלחן ובשיח יצחק שם שכתב דה"ה דקשה קושית הגמ' למ"ד דקביעי קנים במנורה אלא מעתה זר שדישן את המנורה לחייב ולכאורה הדבר מתמי' מאוד אטו לא זכר דברי רש"י ז"ל לעיל מיני' דזה הוי עבודת סילוק והרי אסיקנא דהיכל הוי כלפנים אמנם לדברינו א"ש דכוונת השיח יצחק דנהי מצד הדישון הוי עבודת סילוק אמנם הרי ישנו בכלל הטבה ג"כ ומצד זה הוי עבודה וזה ברור ואמת. היוצא לנו מזה שאף לפי דברי התוס' ברור הדבר דדישון המנורה צריך בגדי כהונה ודברי המל"מ צע"ג

ובעיקר דברי התוס' שס"ל בפשיטות דדישון מזבח הפנימי ל"צ בגד"כ עיי"ש בשיח יצחק שכתב שדעת הר"מ ז"ל נראה להיפך ודבריו נכונים וכן מצאתי מבואר ברמב"ן ז"ל במלחמות פ"ב דיומא בענין הפייסות דיוה"כ שכתב להדיא דדישון מזבח הפנימי דינו כמו תרומת הדשן דהי' בבגדים פחותין אך הי' צריך בגד"כ וכן מוכרח מדברי רש"י ז"ל הנ"ל דשאלת רבא היתה על דישון מזבח הפנימי דיהי' זר חייב עלי' מיתה וע"כ דצריך בגד"כ כנ"ל. ובאמת לפי"ד הרמב"ן ז"ל שם במלחמות דדישון מזבח הפנימי הוא רק מדבריהם וא"ל עיקר מה"ת ע"כ צ"ל דשאלת רבא הי' על דישון המנורה דוודאי יש לה עיקר מה"ת משום הטבת הנרות כנ"ל ויש הרבה לעיי' בדברי הרמב"ן ז"ל שם ואכ"מ

ג) (כ"ח ל"ה) והי' על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש וגו' ובצאתו ולא ימות. וכתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל ומה שאמר למעלה ונשמע קולו בבואו אל הקודש ולא ימות. הוא על דעתי ביאור למצות הפעמונים וכו' כי צוה בהם בעבור שישמע קולו בבואו אל הקודש ויכנס לפני אדונו באלו ברשות כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה בטכסיסי מלכות כענין אחשורוש. וירמוז לזה שאמר במס' יומא בירושלמי וכל אדם לא יהי' באוהל מועד אפי' אותן שכתוב בהן דמות פניהן פני אדם לא יהי' באוהל מועד ע"כ צוה להשמיע קולו כמי שיקרא הוציאו כל איש מעלי ויבוא לעבוד את המלך ביחוד וכו' והזכיר זה בכה"ג למעלתו וכו' כי ההדיוטים לא יכנסו בהיכל להקטיר ולהטיב וכו' ואע"פ שלא הי' נכנס לפני ולפנים בבגדים אלו אף באוהל מועד הוצרך לכך ביום הכיפורים שהרי כתיב וכל אדם לא יהי' באוה"מ עכ"ל הרמב"ן ז"ל. והנה מבואר מדברי רבינו הרמב"ן ז"ל דטעם הפעמונים שלא יכנס פתאום ויצאו המלאכים בשעה שנכנס והי' קשה לו דא"כ אמאי דוקא כה"ג הי' מצוה בפעמונים ותירץ ע"ז כי ההדיוטים לא יכנסו להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות ושוב הי' קשה לו הא קרא זה דכל אדם לא יהי' באוה"מ ביוה"כ כתיב ואז הי' נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן ולא הי' בו פעמונים וע"ז תירץ דגם בהיכל הוצרך לכך ביוה"כ כדכתיב וכל אדם לא יהי' באוה"מ אתדה"ק

ולענ"ד שגבו ממני הדברים ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים. בראש מ"ש שכהנים הדיוטים אינם נכנסים להקטיר ולהטיב זה אינו מובן כלל ופשיטא דכהן הדיוט כשר בכל השנה להקטיר ולהטיב את הנרות וצ"ל דכוונת רבינו ז"ל על יוה"כ דבהם הי' כל עבודת היום בכה"ג אך לפי"ז שוב יקשה אמאי דוקא הוצרך כה"ג למעיל בפעמונים וכהנים הדיוטים בכל השנה נכנסו בהיכל להקטיר ולהטיב בלא פעמונים ומלבד זה מ"ש רבינו ז"ל דגם משום הטבת הנרות הי' צריך פעמונים שלא יהי' שם אדם כנראה