כלי חמדה שמות רעד

יום וא"י לחזור דאפי' בתוכ"ד אין חזרה בהקדש. ולא זכיתי לרדת לסוף דעתו ולא ידענא מה קאמר דהרי דקשי' הא דדבריו קיימין לגמרי דעד ל' יום שלמים ולאחר מכאן הוא עולה וע"ז קשה איך הקדושה פקעה בכדי וא"כ מאי מקשה. ולא יכולתי להלום דבריו אם לא שיש ט"ס בדבריו וכוונתו דלדעת הר"מ ז"ל יקשה על תי' הגמ' דתרצינן דהא דדבריו קיימין היינו דוקא אם לא אמר מעכשיו שלמים אבל אם אמר מעכשיו שלמים ה"ה שלמים וקשה אמאי יהי' שלמים ויהי' יכול לחזור מעולה הא הוא תוכ"ד וכמו"ש בפנים ודבריו כמו שהן כתובין לפנינו אין להם פתר כלל לענ"ד] אך כ"כ למעלה שדעת המבי"ט בשיטת הר"מ ז"ל צ"ע

אמנם באמת גם בלא דברי המבי"ט י"ל דדברי הר"ן אינם סותרים לדברי הר"מ ז"ל. ונקדים לתרץ עיקר קושית הש"ך בסי' רנ"ה על הר"מ ז"ל דס"ל דגם בתמורה והקדש תוכ"ד לאו כד"ד מהא דמקשינן בב"ק (דף ע"ג ע"ב) וסבר ר"י תוכ"ד כד"ד והתנן הר"ז תמורת עולה תמורת שלמים הר"ז תמורת עולה דברי ר"מ ר"י אומר וכו' והוינן בה נמלך פשיטא ואמר ר"פ נמלך תוכ"ד קאמרינן ותרצינן תרי תוכ"ד הוי עכ"פ מבואר מסוגי' דאין נפ"מ בין תמורה לעדות ואם אמרי' בעדים תוכ"ד כד"ד ה"ה בתמורה וא"כ מבואר היפך דברי הר"מ ז"ל שס"ל דתמורה הוי בהדי מקדש ומגרש ומתוך זה דחה דברי הר"מ ז"ל מהלכה. ולענ"ד נראה דמסוגי' זו ראי' לשיטת הר"מ ז"ל בהקדם מה שיש לתמוה על הסוגי' דמקשינן מהרי זה תמורת עולה תמורת שלמים ולא מקשינן ממשנה הקודמת דהיא שלמים וולדה עולה דס"ל ג"כ לר"י דנמלך ל"מ אפי' בתוכ"ד. והעירני בזה זה זמן רב כבוד ידי"נ הגאב"ד דק"ק וויערשאוו מוהר"ש משה נ"י וכעת ראיתי בקה"י למרי"ט אלגזי ז"ל שהקשה זה

והנלענ"ד בזה דהנה התוס' במנחות (דף פ"א) כתבו ג"כ דבהקדש ל"מ חזרה תוכ"ד והטעם משום דאמל"ג כמס"ל ולא אתי דיבור ומבטל מעשה אמנם התוס' קידושין (דף כ"ט) כתבו דהא דאמרי' דאמל"ג כמס"ל היינו דוקא אי אית לי' רווחא להקדש אבל בלית לי' רווחא להקדש לא אמרי' אמל"ג כמס"ל וא"כ לכאורה צ"ע דהיא שלמים וולדה עולה אמאי לא יהי' יכול לחזור תוכ"ד אמנם נראה דבאומר היא שלמים וולדה עולה א"נ דיכול לחזור תוכ"ד יהי' האם חולין גמורין כיון דכשאומר היא שלמים הרי הולד ג"כ נעשה שלמים וכיון דתוכ"ד חוזר מהולד ואומר דיהי' שלמים ע"כ דחוזר לגמרי מקדושת אם ג"כ ועוד דהקדש שבטל מקצתו בטל כולו וא"כ נהי דהולד יהי' עולה אבל האם יהי' חולין וא"כ שוב אם נימא דיכול לחזור יהי' פסידא להקדש ושוב אמרי' אמל"ג וא"י לחזור בו תוכ"ד ולכן לא מקשה הגמ' מהיא שלמים וולדה עולה דבזה כ"ע מודים דל"ש חזרה תוכ"ד כנ"ל. אמנם מהר"ז תמורת עולה תמורת שלמים שפיר מקשה בגמ' אמאי לא יהי' יכול לחזור בו לר"י תוכ"ד דבזה ל"ש אמל"ג כיון דל"ל רווחא להקדש דמנ"מ להקדש אם היא עולה או שלמים ולכן אם ר"י ס"ל תוכ"ד כד"ד גם בתמורת עולה תמורת שלמים צריך להיות מהני חזרה תוכ"ד

איברא דיש לעיי' בזה לפי"מ דקיי"ל כריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים הם אמנם קדשי קדשים ממון גבוה הוא א"כ י"ל דזה שאמר תמורת עולה ואח"כ חזר בו ואמר תמורת שלמים הוי בכלל פסידא להקדש כיון דעושה ממון גבוה ממון שלו ושוב א"י לחזור מצד אמל"ג כמס"ל. אך י"ל דהסוגי' דב"ק ס"ל דקדשים קלים ג"כ ממון גבוה הוא ולכן ס"ל לש"ס דל"ש בזה אמל"ג ולכן מקשינן מתמורה. אמנם הר"מ ז"ל להלכה דס"ל קק"ל ממון בעלים הוא ס"ל דגם בתמורה ל"מ חזרה מטעם זה דאמל"ג וא"ש פסק הר"מ